יום הבולדוגים הם יפים - 21 באפריל

יום הבולדוגים הם יפים (באנגלית: Bulldogs Are Beautiful Day) הוא יום מיוחד שמוקדש לגזע הכלבים שאנשים רבים אוהבים לגדל כחיית מחמד.
מה שמיוחד בבולדוגים הוא בעיקר המראה המקומט של הפנים שלהם. יש להם פנים קצרות ושטוחות עם המון פרווה מקופלת וזה מה שופך אותם לכאלה מתוקים ופופולריים. 

ההיסטוריה של הבולדוגים
ההיסטוריה של הבולדוג האנגלי היא לא כל כך נעימה. במקור הגזע טופח כדי לסייע בלוחמת שוורים במאה ה-15 במשך מאות שנים. מכאן מגיע שמם של הבולדוגים - Bull (שור) Dog (כלב). הבולדוג שימש כפיתיון לשוורים, כי חשבו שגירוי השוורים לפני השחיטה תרכך את הבשר שלהם. הנוהג הזה הפך גם לספורט פופולרי אכזרי שבו היו משסים שוורים בכלבי בולדוג עד שהכלבים ו/או השוורים היו נפצעים קשה או נהרגים. 
באותן שנים, מגדלי כלבי הבולדוג היו מעודדים את התוקפנות שלהם כדי שיילחמו באכזריות בשוורים. המשקל הממוצע של בולדוג היה מגיע ל-50 קילוגרמים כדי שיהיו חזקים ויוכלו להתגבר על שור. לשמחתנו, השימוש בכלבים כפיתיון יצא בשנת 1835 אל מחוץ לחוק. מאז, נעלם כושר הלחימה של הבולדוג והם הפכו להיות כלבים נוחים, נאמנים ועדינים. המשקל הממוצע שלהם היום נע בין 23 ל-25 קילוגרמים. 
הבולדוג המודרני הוא עדין, חביב ובעל טמפרמנט יציב. הם אולי נמוכים, אך מסוגלים לעוצמה רבה והם נאמנים ואמיצים במיוחד בכל הנוגע לחבריהם האנושיים, במיוחד לילדים. הם יכולים להיות כלבי שמירה נהדרים. המראה השרירי והמתוח שלהם יכול להיות מאיים ואף על פי שהם בדרך כלל עצלנים, כאשר מתגרים בהם הם אינם חוששים להראות נוכחות.

באנגליה, כלב הבולדוג מלווה עד היום את ג'ון בול, דמות בידיונית שמסמלת את המדינה שצוירה לראשונה בשנת 1712.
בארה"ב הבולדוגים מדורגים במקום הרביעי כגזע הכלבים הפופולרי ביותר. הבולדוג הוא גם קמע אהוב שמשמש בקבוצות ספורט, בחיל הנחתים האמריקאי, באוניברסיטת ייל ועוד. 

הבולדוג הצרפתי הוא גזע קטן של הבולדוג האנגלי שפותח במקור בצרפת. בין התיאוריות על ההתפתחות של הגזע קיימת הסברה שבמאה ה-19, נשים מאנגליה לקחו איתן בולדוגים קטנים כשחיפשו עבודה בצרפת באריגה. במקומות בהם הן התיישבו, הבולדוגים הפכו לפופולריים כלוכדי חולדות נאמנים והם התחילו להתרבות. הסיבה לכך שהיו קטנים יותר היא כנראה פגם גנטי שדווקא התחבב על אנשים וגרם להתרבות שלהם. 

איך חוגגים את יום הבולדוגים הם יפים?
ביום מיוחד זה מתקיימות תחרויות יופי של בולדוגים במקומות רבים. בעלי בולדוגים מפנקים אותם בחטיפים החביבים עליהם ובתבשילים טעימים. יש כאלה שקונים להם תלבושות חמודות וצעצועים. עוד דרכים לחגוג את יום הבולדוגים הם יפים הן להתנדב במקלט לחיות מחמד, לצאת לטיול עם הבולדוג שלכם בפארק, רצוי לבקר בפינת כלבים ששם הוא יוכל לשחק עם כלבים אחרים. הבולדוג נחשב לכלב עצלן יחסית, לכן 15 דקות הליכה יספיקו לו. אם תקחו אותו לגינת הכלבים, הוא בטח יעדיף לרבוץ ולהסתכל על הכלבים האחרים. אבל לא נורא, עדיין יהיה לו כיף.

ואל תשכחו- אם יש לכם בולדוג, היום זה היום לצלם תמונות שלו ולהעלות לרשתות החברתיות. 

ה-21 באפריל הוא גם יום הגננת

יום העטלף- 17 באפריל

ב-17 באפריל חוגגים את ההוקרה לעטלפים. זהו הזמן שבו העטלפים יוצאים ממצב שנת החורף שלהם ולכן התקופה ללמוד על תפקידי העטלפים בטבע.

אחת הסיבות לחגוג את יום העטלף הוא העזרה שלהם לבני האדם להיפטר מחרקים מטרידים. עטלף יכול לאכול בשעה אחת עד 1,000 יתושים.

אומרים שמגפת הקורונה העולמית שפרצה בדצמבר 2019 בווהאן שבסין ומתמשכת עד היום, היא תוצאה של אכילת עטלפים נגועים בנגיף ה- SARS-COV-2. במידה שזה נכון, אי אפשר להאשים את העטלפים כי מלכתחילה לא היה צריך לאכול אותם. יש מספיק מזון אחר וצריך לתת לעטלפים לחיות בשלום באזורים שלהם בלי לפגוע בהם.

עוד עובדות על עטלפים בשביל הכיף:

ישנם מינים של עטלפים שיכולים לחיות עד 40 שנים.

העטלפים יכולים לראות בחושך והם מסוגלים לשמוע תדרים גבוהים בהרבה מאשר בני האדם.

העטלף הוא היונק היחיד שמסוגל לעוף זמן ממושך באופן טבעי.

ישנם מעל 1200 מינים ידועים של עטלפים.

העטלף הגדול ביותר בעולם הוא עטלף השועל המעופף, שמוטת כנפיו מגיע ל- 1.70 מטר. הוא חי בקמבודיה, ויאטנם, דרום סין ותאילנד (אפשר לפגוש אותו בספארי ברמת גן).

ארצות הברית היא ביתם של 48 מינים משוערים של עטלפים.

כ -70% מהעטלפים הם אוכלי חרקים.

עטלפים הם בעלי חיים מאוד נקיים, הם מנקים את עצמם כמעט כל הזמן.

ה-17 באפריל הוא גם יום הבלה בלה בלה

יום הדולפין- 14 באפריל

יום הדולפין הוא יום שמצוין בכל רחבי העולם ונועד להעלות את המודעות לחיה החכמה הזאת שחיה בים.

לכבוד יום הדולפין, הנה כמה עובדות על החיה החמודה שאולי לא ידעתם:

1. יש כמעט 40 מינים של דולפינים ששוחים במי העולם. רובם מתגוררים באזורים הרדודים של אוקיינוסים טרופיים וממוזגים, וחמישה מינים חיים בנהרות.

2. הדולפינים הם טורפים. בתפריט שלהם תמצאו דגים, דיונונים וסרטנים. דולפין ששוקל  260 קילו אוכל כ -33 ק"ג דגים ביום.

3. הדולפינים ידועים בהתנהגותם השובבה והם מאוד אינטליגנטיים. הדולפינים חכמים כמו הקופים, והאבולוציה של המוח שלהם דומה באופן מפתיע לשל בני אדם.

4. דולפינים הם חלק ממשפחת הלווייתנים שכוללת את האורקס ולווייתני טייס. הלווייתנים הקטלנים הם למעשה דולפינים.

5. הדולפינים הם מאוד חברותיים. הם מתגוררים בקבוצות, צדים ביחד ואפילו משחקים ביחד. בלהקות גדולות של דולפינים יכולים להיות 1,000 חברים או יותר.

6. ההריון של הדולפינה אורך בין 9 עד 17 חודשים, תלוי במין. לאחר הלידה, הדולפינות הן מאד אימהיות. דולפינות נצפו מחבקות את הדולפינים הקטנים שלהן.

7. הדולפינים מאד קשורים לאמהות שלהם. הם יונקים עד גיל שנתיים ואחר כך שוחים אחרי האמהות שלהם לכל מקום שהן שוחות, מרגע הלידה ועד שהם בני 3-8 שנים.

8. לדולפינים יש ראייה מצוינת גם בתוך וגם מחוץ למים. הם שומעים תדרים פי 10 גבוהים מהגבול העליון של בני אדם בוגרים. חוש המישוש שלהם גם מפותח, אבל אין להם חוש ריח.

9. לדולפינים יש כמה אויבים טבעיים. האיום העיקרי שלהם הוא בני האדם שמזהמים להם את המים, דגים וצדים אותם. לכמה ממיני הדולפינים יש עתיד לא ברור. בשנת 2006 נכחד דולפין נהר היאנגצה. עוד איום על חייהם הוא חבריהם למים הכרישים.

10. בגלל שהדולפינים הם יונקים, הם צריכים לעלות אל פני השטח של המים כדי לנשום. בניגוד ליונקים יבשתיים שנושמים ואוכלים דרך הפה, לדולפינים יש חורים נפרדים לכל משימה. הדולפינים אוכלים דרך הפה ונושמים דרך נקב בגבם. זה מונע מהם לשאוף מים לריאות בעת הציד, ומפחית את הסיכון לטביעה.

ה-14 באפריל הוא גם יום שחור

יום החולדה- 4 באפריל

לחולדות (או בשמן העממי: עכברושים) יש מוניטין רע שהתפתח לפני שנים רבות. האשימו אותן במגפת המוות השחור מדבר באירופה לפני כמה מאות שנים, האשימו אותן שלעסו את כל מה שהיה על הקרקע ומתחתיה באלף האיים שבאוקיינוס השקט, מאשימים אותן שהן מלוכלכות, מעבירות מחלות ונושכות. אומרים שאסור להתקרב אליהן.
אבל כל מי שמגדל חולדות כחיות מלמד יודע את הסוד: החולדות הן בעלי חיים ידידותיים, נאמנים, אינטליגנטיים, ומאוד חביבים.  אפשר לומר שגם חמודים.

הן לא מלוכלכות יותר מבעלי חיים אחרים. ובמגיפת הדבר ההיא שמתו בה מיליוני אנשים, זה לא הן אשמות אלא הפרעושים. וזה שהן לועסות והורסות תשתיות, זה לא אשמתן, זה בגנים שלהן. זה כמו שתאשימו את הכבשים שהן מפליצות והורסות את שכבת האוזון.

יום החולדות העולמי נועד להעלות את המודעות לחיות האלה ולבטל את השם הרע שיצא להן, לגרום לאנשים להבין שחולדה היא לא חיה רעה ומפיצת מחלות, אלא חיה חביבה ועדינה.

פיקסאר ניסו לעשות את זה בשנת 2007 בסרט רטטוי, על השף-עכברוש החמוד. 

ה-4 באפריל הוא גם יום הגזר

יום מושית השבע העולמי - 3 באפריל

יום מושית השבע, או יום חיפושית משה רבנו, הוא יום לכבודה של אחת מהחיפושיות המפורסמות והחמודות ביותר בעולם. מושית השבע היא חיפושית שמוכרת יותר בישראל בשם "פרת משה רבנו". צורתה של המושית היא סגלגלה כדורית, צבע כנפיה אדום ועליהן יש שמונה נקודות שחורות, ארבע על כל כנף. כשהכנפיים סגורות, שתי נקודות מתלכדות לכדי נקודה אחת ולכן נראה שיש למושית 7 נקודות בסך הכל על הגב. 

יחסית לחיפושית, מושית השבע היא די קטנה. גודלה נע בין 4 ל-8.5 מילימטרים.

בגלל המראה היפה שלה, למושית יש מוניטין של בעל חיים חמוד שמביא מזל, בניגוד לחרקים אחרים שבדרך כלל מעוררים אצל בני אדם הרגשה של גועל וסלידה.

עובדות מעניינות ומרתקות על מושית השבע:

אל תתנו למראה החמוד של החיפושית להטעות אתכם. המושית היא טורפת. היא אוכלת בעיקר כנימות עלים ויש לה גפי פה, כלומר גפיים שקרובות אל הפה ומסייעות לה לטרוף. בזכות זה שהיא אוכלת כל כך הרבה כנימות עלים, היא מסייעת לחקלאות וזו עוד סיבה שהיא הפכה להיות חיפושית שכל כך חביבה על בני האדם.

מושית השבע נפוצה בחלקים נרחבים בעולם. אפשר למצוא אותה באירופה, באסיה, צפון אפריקה ובאמריקה הצפונית. היא נמצאת גם ביערות וגם באזורים פתוחים, לרוב על עלים של צמחים שיש בקרבתם מושבות של כנימות עלים.

את מושית השבע נראה פעילה בעיקר בתקופת האביב. בחורף היא שקועה בתרדמת חורף מתחת לאבנים.

למושית השבע יש ארבעה שלבי התפתחות: ביצה, זחל, מושית צעירה ומושית מבוגרת. כשהמושית בוקעת מתוך הגולם, צבע הכנפיים שלה הוא נע בין צהוב לכתום בהיר. רק אחרי זמן מה צבען של הכנפיים הופך לאדום ומופיעות עליהן הנקודות השחורות.

האויבים של מושית השבע הם עופות שניזונים מחרקים. בגלל זה צבעה של המושית הוא אדום, צבע שמסמל בטבע רעל או חומרים מזיקים. בשעת סכנה גופה של המושית מתקשה והיא מתחזה למתה עד שהאיום חולף. אם צריך, היא מסוגלת להתיז חומר בטעם דוחה בצבע צהוב מאחורי גופה. 

תוחלת החיים של החיפושית נעה בין שנתיים לשלוש שנים.

שמה המדעי של מושית השבע בלטינית הוא "Coccinella septempunctata" - שפירושו: Coccine = ארגמן, septem = שבע, punctus = נקודה.

בתרבויות רבות מייחסים לחיפושית קדושה, אולי בגלל שהמספר 7 נחשב למספר מזל ומכאן השמות שניתנו לה בשפות אחרות:

בעברית קוראים לה פרת משה רבנו. השם הוא תרגום ישיר מיידיש (שמה ביידיש הוא סוסון משה רבנו) וההנחה היא שהשם משה נבחר כתחליף לשמות הקדושים הנוצריים.

באנגלית היא נקראת Seven Spotted Ladybug,‏ Ladybug בצפון אמריקה ו-Ladybird באירופה. ליידי הוא כינויה של מריה, אמו של ישו. ברוסית נקראת החיפושית פרת-אלוהים. בגרמנית היא נקראת חיפושית מרים  (Marienkäfer) , על שם מרים אמו של ישו. בצרפתית מושית השבע נקראת חיית אלוהים הטוב (bête a bon dieu), בספרדית פרת אנטוניוס הקדוש  (vaca de san anton), בפורטוגזית  (Joaninha) על שמו של קדוש נוצרי וברומנית "שורו של אלוהים" (boul lui dumnezeu).

איך לחגוג את יום מושית השבע?

צאו לטבע לחפש מושיות, ואם תמצאו, לא לגעת ולא להציק. מותר רק לצלם, אבל לא יותר מדי קרוב. לא לקחת הביתה כי רוב הסיכויים הם שאין לכם כנימות עלים בבית להאכיל אותן. תוכלו ללמוד גם על מושית השבע המעניינת ולהעמיק בקריאה עליה.  

לקריאה נוספת על מושית השבע וללמידה שמתאימה לילדים, תוכלו לקרוא את ספרו המצוין של יואל ירון, "המושית ששכחה את שמה".

קישור לספר

ה-3 באפריל הוא גם יום המסיבה העולמית וגם יום המוס שוקולד

יום החמוס- 2 באפריל

יום החמוס נחגג ב-2 באפריל במטרה להעלות את המודעות של הציבור לחמוס המבוית ולצרכים שיש לו כאשר מאמצים אותו כמו רווחה, טיפול ותזונה. אנשים רבים מאמצים בימינו חמוס כחיית מחמד וחשוב לדעת איך לטפל בחיה התוססת והאינטליגנטית הזאת באחריות.

החמוס נקרא גם חמוס הבית והוא תת מין של סמור. כבר לפני מאות שנים אנשים באירופה בייתו את החמוסים כדי ללכוד עכברים, חולדות ומכרסמים אחרים. החמוסים הצליחו להיכנס למחילות בזכות גופם הארוך והצר. בימי הביניים באירופה לחמוס היה מעמד חשוב כחיית בית ומשמיד מכרסמים בגלל שהחתולים נחשבו אז לבני לוויה של מכשפות ועובדי שטן.

עוד בני משפחה של החמוס, משפחת הסמוריים: לוטרה, חורפן, סמור, גירית, דלק וגריזון. 

לחמוס יש בלוטות ריח שמפיצות ריח חריף ולא נעים שנועד לסמן טריטוריה, לחיזור ולהרתיע טורפים.

החמוס הוא קרניבור מובהק, כלומר הוא אוכל מזון מהחי בלבד. יש לו מלתעות מפותחות מאד עם 28-33 שיניים חדות כתער.

תוחלת החיים הממוצעת של חמוס נעה בין 5 ל-8 שנים, אם כי יש חמוסים שהגיעו אף לגיל 14 שנים.

אנשים רבים אוהבים לגדל את החמוס כחיית בית בגלל האינטליגנציה הגבוהה שלהם. הם יצורים סקרניים מאד ומסוגלים לעשות הרבה טריקים משעשעים. הם יכולים להשתמש בארגז צרכים כמו חתולים והם גם בעלי חיים חברותיים שדורשים הרבה תשומת לב.

אם אתם שוקלים לאמץ חמוס, קחו בחשבון שהתזונה המתאימה לו היא בשרית בלבד. החמוס נוהג לאכול חולדות, עכברים ותרנגולות חיים. מזון מעובד אינו נותן מענה לצרכים שלו. תזונה צמחית גם אינה מתאימה לו. כיום יש אפשרות לתת לחמוס מזון יבש שמותאם במיוחד לחמוסים. צריך להיזהר ולא לתת לחמוסים לזלול חטיפים לכלבים, כי הם עלולים לאהוב את זה, אבל יש בהם הרבה סוכרים ומעט מדי בשר וכך הם עלולים לשבוע ולוותר על האוכל הבריא והחיוני להם, וגם להשמין ולחלות בסוכרת למשל.

החמוסים הם יצורים ליליים בטבעם, אך כאשר הם מאומצים הם מתאימים את שעות הפעילות שלהם לאלה של המאמצים בגלל שהם אוהבים אינטראקציה. כמו טורפים רבים, הם אוהבים לשחק באינטנסיביות זמן קצר ואז לפרוש לשינה של כמה שעות. בסך הכל נוהגים החמוסים לישון כ-18 שעות ביממה.

החמוסים בתרבות

בבריטניה, בירידים כפריים ובפסטיבלים מארגנים תחרויות מרוצי חמוסים בהן החמוסים עוברים דרך צינורות בעוד שבעליהם מהמרים על החיה שתצליח לעשות זאת הכי מהר. 

בעבר היה נהוג בקרב כורי פחם ביורקשייר שבאנגליה להתחרות בענף ספורט יוצא דופן למדי שנקרא רגל-חמוס (לא לבעלי לב חלש) - בתחרות זו מכניסים חמוסים למכנסיים כדי לראות כמה זמן המתחרים מצליחים לעמוד בזה. שיא העולם נמשך חמש וחצי שעות!

חמוסים הופיעו גם ביצירות אמנות ידועות. בציור המפורסם של ליאונרדו דה וינצ'י, הגברת עם ההרמין משנת 1490, חוקרי אמנות רבים טוענים שהגברת מחזיקה בו חמוס. יש גם דיוקן של המלכה אליזבת הראשונה עם חמוס כחיית מחמד שלובש כתר זעיר כקולר!

הגברת עם ההרמין, לאונרדו דה וינצ'י, 1490 (נחלת הכלל)

מדוע נחגג יום החמוס ב-2 באפריל?

במשך עשרות שנים חגגו חובבי החמוסים בארה"ב את יום החמוסים הלאומי. עם זאת, ההכרה ביום זה הגיעה רק בשנת 2014 כשקרול רוש מניו יורק שהתלהבה כל כך מהחמוס שלה וארגון החמוסים האמריקאי דאגו לכך.

איך לחגוג את יום החמוס?

אם יש לכם חמוס, זה היום לצלם אותו ולפנק אותו ולהעלות תמונות שלו לרשתות החברתיות עם ההאשטג #יום החמוס או #NationalFerretDay. זה היום לקרוא וללמוד על גידול חמוסים, מה מותר ומה אסור לעשות איתם כדי לא לפגוע בבריאותם ורווחתם. אם אין לכם חמוס, תוכלו לאמץ חמוס, רק קודם תקראו מה צריך בשביל לגדל חמוס ואיך מטפלים בו טוב.

ה-2 באפריל הוא גם יום הפיוס וגם יום האוטיזם העולמי

יום הגורים- 23 במרץ

יום הגורים הוא היום שבו חוגגים את השמחה והאושר שבלגדל גורי כלבים חמודים בבית. איזה כיף זה לגדל כלבים מהימים הראשונים של החיים שלהם. זה לא חייב להיות כלב, זה יכול להיות גם חתול או אוגר. זה היום ללכת לעמותות ולאמץ גור כלבים או חתולים קטן, לענות על מודעות שמציעות לאימוץ גורים ולעזור בכך לגורים שננטשו ושאין להם איפה לגדול.

ימי אימוץ של כלבים וחתולים יש בכל שבוע במקומות שונים ברחבי הארץ. 

עמותת S.O.S חיות מחמד עושה הפנינג אימוץ בסוף כל שבוע- לפרטים נוספים היכנסו לאתר

בעמותת "חבר לי" גם תוכלו לאמץ חבר לחיים- לפרטים נוספים היכנסו לאתר

ב"תנו לחיות לחיות" גם אפשר למצוא כלבים וחתולים לאימוץ- לאתר וגם בפייסבוק יש המון הצעות לאימוץ גורים.

מקור

אנימציות של כלבים                           מלונות מקוריות לכלבים                מיטות מגניבות לכלבים

יום הצפרדע- 20 במרץ

יום הצפרדע העולמי הוא יום מיוחד וחגיגי לכבודן של הצפרדעים, שחל ב-20 במרץ בכל שנה.
הצפרדעים הן יצורים דו-חיים שמחלקים את חייהם גם על היבשה וגם במים. במשפחת הצפרדעיים ששייכת למשפחת חסרי הזנב יש המון סוגים והסוגים הנפוצים ביותר שאנחנו מכירים הם צפרדע הנחלים או צפרדע הביצה וצפרדע הבריכה.
כשאתם מסתובבים ליד מקור מים ושומעים קרקורים, סביר להניח שאתם שומעים את צפרדע הנחלים.



הצפרדעים טורפות חרקים וממלאות תפקיד חיוני בשמירה על הסביבה. אבל בשנים האחרונות, סוגים שונים של צפרדעים נמצאים בסכנת הכחדה מסיבות שונות. חלק מהסיבות קשורות לאדם שהורס את הסביבה בה הן חיות או צד אותן למטרת מאכל, וחלק מהסיבות קשורות לטבע כמו שינויים באקלים או פטרייה קטלנית שגרמה להכחדתם וצמצומם המשמעותי של מאות זנים של צפרדעים.
 יום הצפרדע העולמי הוא יום שנועד להעלות את המודעות לשימור הצפרדעים והדאגה לסביבה בטוחה יותר בשבילן כדי שישרדו.

 יום הצפרדע העולמי נחגג החל משנת 2009. אין אזכור מדויק לגבי האדם או הארגון שיזמו את יום המודעות הזה. בנוסף ליום הצפרדע העולמי, יש גם את יום הצלת הצפרדעים שחל ב-28 באפריל.

לכבוד יום הצפרדע הבינלאומי, קבלו כמה עובדות מעניינות על הצפרדעים:

ישנם מעל 5,000 מינים של צפרדעים בעולם. לכל מין יש קרקור ייחודי משלו, ויש קרקורים של צפרדעים שניתן לשמוע ממרחק של קילומטרים!

צפרדעים לא צריכות לשתות מים מכיוון שהן סופגות אותם דרך העור.

יש צפרדעים שיכולות לקפוץ למרחק של מעל 20 פעמים אורך הגוף שלהם; זה כמו שאדם יקפוץ לגובה של 30 מטר.

במצרים הצפרדע היא סמל החיים והפריון, ובמיתולוגיה המצרית הקטט היא אלה שבאה בצורה של צפרדע המייצגת את הפריון. (מקור: ויקיפדיה)

מינים רבים של צפרדעים מטפלות בצאצאים שלהן (הראשנים). לדוגמא, צפרדעי חץ הרעל נוהגות להטיל את הביצים שלהן על הקרקע ואז להפריש עליהן רעל כדי לשמור עליהן מפני טורפים.

יש נקבות של כמה מיני צפרדעים ששומרות על הצאצאים שלהן (הראשנים) ודואגות לאוכל בשבילם. אם אין באזור מספיק אוכל, הן ישמרו ביצים שלהן לא מופרות כדי להאכיל אותם בהן.

צפרדעי העצים בונות את הקנים שלהן על העצים מעל המים, כך שכאשר הראשנים בוקעים הם נופלים ישר לתוך המים.

ביצי צפרדעים

הצפרדע הגדולה ביותר בעולם היא צפרדע גוליית. היא מתגוררת במערב אפריקה ויכולה להגיע לאורך של 35 סנטימטרים ומשקל של 3 קילוגרמים. הניתור שלה כל כך חזק, עד שהיא יכולה להגיע למרחק של 3 מטרים בניתור אחד.

גרם אחד של הרעלן המיוצר על עור של צפרדע חץ זהובה יכול להרוג 100,000 אנשים.

צפרדע חץ זהובה

צפרדע משילה את עורה פעם בשבוע. את העור הישן, המת, היא בדרך כלל אוכלת.

כשהצאצאים הראשונים של הצפרדע ע"ש דרווין בוקעים, הצפרדע האב בולע אותם. הוא שומר את הראשנים הזעירים בשק הקול שלו במשך 52 ימים כדי לאפשר להם לגדול ואז הוא מתחיל "להשתעל" ולפלוט צפרדעים זעירות שלמות.

כאשר צפרדע בולעת את טרפה, היא ממצמצת וכך דוחפת את גלגלי העיניים שלה על גבי הפה, מה שעוזר לה לדחוף את האוכל לגרון.

צפרדע העץ הצפון אמריקאית קופאת בחורף ומפשירה בקיץ. כאשר הטמפרטורות בחורף יורדות, הגוף של צפרדע העץ כבה; הנשימה, פעימות הלב ותנועות השרירים נעצרות. המים בתאי הגוף קופאים ומוחלפים בגלוקוז ואוריאה כדי למנוע מהתאים לקרוס. כאשר הטמפרטורות עולות, הצפרדע מתחממת, תפקודי הגוף שלה מתחדשים והיא מזנקת כאילו שום דבר לא קרה.

לצפרדע הזכוכית יש עור שקוף, כך שאפשר לראות את האיברים הפנימיים, העצמות והשרירים שלה דרך העור. אפשר אפילו לראות את הלב פועם ואת תהליך עיכול המזון בבטן שלה.

באינדונזיה יש צפרדע שאין לה בכלל ריאות. היא נושמת לגמרי דרך העור שלה.

אילנית הקוף, צפרדע שחיה ביערות הגשם של דרום אמריקה, מפרישה שעווה מצווארה ומשתמשת ברגליה כדי לשפשף את השעווה על כל חלקי גופה כדי למנוע מהעור להתייבש בשמש.

למה הצפרדעים חשובות?
הצפרדעים ניזונות מכמויות גדולות של חרקים, ביניהם כאלה המעבירים מחלות קטלניות לבני אדם (כמו מלריה או קדחת הנילוס). העור של הדו חיים הוא חדיר, ויכול בקלות לספוג כימיקלים רעילים. לכן, לצורך הגנה, הם מייצרים מגוון רחב של הפרשות שלחלקן יש פוטנציאל לשמש כתרופות. בגלל הרגישות הגבוהה שלהם לשינויים סביבתיים, הם נחשבים כביואינדיקטורים טובים ולהצביע על איכות הסביבה המקומית שבה הם נמצאים.

איך לחגוג את יום הצפרדע העולמי?

הדרך הטובה ביותר לחגוג את יום הצפרדע היא ללמוד על הצפרדעים, על בתי הגידול שלהן, על הסוגים שלהן ועל התפקידים הסביבתיים שהן ממלאות. חשוב להעלות את המודעות לירידה באוכלוסיית הצפרדעים בעולם ועל חשיבות הצלתן. כל אחד יכול לעשות שינוי בחייו שיעזור לצמצם את זיהום הסביבה, ואם כל אחד יעשה את הצעד, ההשפעה של הרוב תהיה אדירה. 

ה-20 במרץ הוא גם יום האושר הבינלאומי, יום המקרון הצרפתי ויום הרביולי 

יום הפנדה- 16 במרץ

יום הפנדה הבינלאומי הוא יום לכבוד דב הפנדה, דוב שחי בסין ואוהב לאכול עצי במבוק. הפנדה נראית כמו כדור פרווה לבן ושחור, עם עיגולים שחורים מסביב לעיניים וחליפת טוקסידו שחורה, שכשרואים אותו ממש רוצים לחבק אותו חזק.

ההיסטוריה של יום הפנדה

ההכרזה על יום הפנדה צמחה מתוך הצורך להגן על הדובים האלה. דב הפנדה, הנקרא בעצם דב פנדה ענק, הוא יונק יחיד ומיוחד שחי באזורים הרריים בסין, כמו סצ'ואן וטיבט.
לקראת סוף המאה ה-20, הסינים שהם לא פראיירים, הפכו את הפנדה הענק לסמל הלאומי שלהם והדמות שלו מופיעה אפילו על מטבעות זהב סיניים.

הפנדה הענק נחשב לחיה מסוג טורף, אך הוא ניזון בדרך כלל מצמחים בלבד, בעיקר מבמבוק (בעברית: חזרן). הוא יכול לאכול הכל, גם ביצים, חרקים, דגים ועוד, אבל בשביל להיות מאושר הוא צריך רק במבוק כל היום. 

גן החיות החינוכי בחיפה היה אמור לקבל במתנה מממשלת סין, שני דובי פנדה. אבל ההגעה שלהם ארצה עדיין מתעכבת ולא ברור אם תצא לפועל.

כיצד לחגוג את יום פנדה?

אם אתם נמצאים במקום שיש בו דובי פנדה, גשו לבקר אותם. אל תזרקו להם במבה או משקאות קלים בפחיות או בבקבוקים כי זה ממש גרוע. תנו להם במבוק כמו שהם אוהבים וחיבוק.
אם אתם נמצאים במקום שאין בו דובי פנדה, כמו בישראל, אז תזכרו שתמיד יש סיכוי שיום אחד תפגשו דוב פנדה בגן חיות בחו"ל, או בסין, ובינתיים תסתפקו בבובות של דב פנדה, או בחולצות עם הדפסי דב פנדה, תראו סרטונים חמודים עם דובי פנדה שיש באינטרנט בשפע, תציירו דב פנדה ותצבעו אותו בצבעי פנדה, תראו את הסרט קונג פו פנדה ובקיצור, כל מה שקשור בדובי פנדה, היום זה היום לעשות.

דפי צביעה של דובי פנדה

ה-16 במרץ הוא גם יום חופש המידע ויום ללא סלפי

יום חיות הבר העולמי- 3 במרץ

העולם מלא יצורים מדהימים בכל צורה אפשרית. מציפורים שממלאות את השמיים באלפי סוגים, צבעים וצורות, זוחלים שחיים על פני האדמה, החיות שנמצאות ביבשה, אם זה ביערות, בשדות וביישובים של בני אדם ועד לדגים שממלאים את הים במגוון של צורות וצבעים נפלאים. חיות בר הן חיות שגדלות באופן חופשי בטבע, במקומות הטבעיים שלהן, בלי שבני אדם יטפלו בהן וינצלו אותן לעבודה מפרכת, בידור ואכילה.

יום חיות הבר העולמי הוא יום שנועד להזכיר לנו את האחריות שלנו על העולם שבו אנחנו חיים ואת צורות החיים הנוספות שחולקות איתנו את העולם.

ההיסטוריה של יום חיות הבר העולמי

ב- 3 במרץ 1973 נחתמה באו"ם אמנת וושינגטון, אמנם החיות המוגנות, או בשמה המלא: אמנה בדבר הסחר הבינלאומי במינים של בעלי חיים וצמחי בר המצויים בסכנה (ראשי תיבות באנגלית: אמנת CITES). על אמנה זה חתמו ממשלות שהתחייבו לשמור על הטבע ומשאביו ולהגן על מינים שמצויים בסכנת הכחדה.
הסכם זה היה הסכם שעל פיו המסחר הבינלאומי בחיות בר ובצמחי בר אינו מאיים על עצם הישרדותם והוא מעניק הגנה בדרגות שונות ליותר מ-33,000 מינים של בעלי חיים וצמחים.

ב -20 בדצמבר 2013 נעשה צעד נוסף כדי לסייע בהפצת המודעות של סכנת ההכחדה של מיני חיות בעולם. האו"ם הכריז כי מדי שנה ייערך יום חיות הבר העולמי, בכל פעם עם התמקדות בנושא שונה וברעיון שיסייע לנו לשמור על קשר עם הטבע המשתנה של עולמנו, ועל האוצרות שאנו עומדים להפסיד בממלכת החיות והצמחים אם לא נשמור עליהם.

הנושא של יום חיות הבר העולמי (World Wildlife Day) השנה הוא "שמירה על החתולים הגדולים", שביניהם האריה, הנמר, הצ'יטה והפומה, שאוכלוסייתם מידלדלת עד כדי סכנת הכחדה.

איך לחגוג את יום חיות הבר העולמי

הדרך הטובה ביותר לחגוג את יום חיות הבר היא ללמוד עליהן ולהפיץ את המסר של היום החשוב הזה. רשות הטבע והגנים מקיימת פעילויות בנושא יום חיות הבר העולמי כמו סיורים והדרכות, ופעילויות שמתאימות לילדים כמו תחפושות וסדנאות יצירה. אפשר ללכת לספארי או לגן חיות, אבל שם סביר להניח שתפגשו חתולים גדולים ועצובים שכלואים בכלובים. לא משנה איך תבחרו לחגוג את יום חיות הבר, מה שחשוב הוא שתפיצו את המסר שבעלי החיים חשובים לעולמנו מהרבה סיבות וצריך לשמור עליהם ולהתייחס אליהם בכבוד. 

ה-3 במרץ הוא גם יום ה"אני רוצה לשמח אותך" ויום השמיעה הבינלאומי

יום החזיר- 1 במרץ

יום החזיר הוא אירוע לאומי שנחגג בארה"ב לכבוד החזיר.
החג החל בשנת 1972 ונוסד על ידי האחיות אלן סטנלי, מורה מטקסס ומרי לין רייב מצפון קרוליינה. המטרה שלהן היתה שיכירו בחזירים כחיות המבויתות על ידי האדם שמגיע להן יחס הוגן ולא אכזרי באופן חוקי.

אירועי יום החזיר הלאומי כוללים מצעדים, חגיגות בגני החיות, בבתי ספר, בבתי אבות ואירועי ספורט מיוחדים שמוקדשים לחזירים ברחבי ארצות הברית.
לצערנו יש מקומות שבהם מתקיימות "מסיבות חזיר" שבהן מגישים ככיבוד מאכלים מחזיר כמו בייקון וצלעות חזיר וקושרים סרטים ורודים על העצים כאות כבוד לחזירים (השאלה המתבקשת היא אם ביום החזיר לא מגיע להם שלא יאכלו אותם לשם שינוי?)

לכבוד יום החזיר, נשמח אם תחשבו על החזירים בחיוביות, ותגלו שהם בעלי חיים, שיכולים לסבול, ליהנות, לאהוב, לשחק ולשמוח, כמו כל בעלי החיים על פני כדור הארץ. גם אם הם נראים שמנים ומלוכלכים, זה לא אומר שהם לא מקסימים.

כמה עובדות מעניינות על חזירים:

החזיר הוא חיה מאד אינטליגנטית, רגישה וחברותית. 

יש לא מעט אנשים שמגדלים חזיר כחיית מחמד. אחת מהחזירות המפורסמות שאומצו היא אסתר חזירת הפלא (Esther the Wonder Pig). אסתר אומצה בשנת 2012 על ידי זוג שאוהב חיות מארה"ב. כשהם אימצו אותה היא היתה חזירה ננסית שהושלכה מהחווה המסחרית שבה גדלה, כנראה בגלל מום כלשהו. עם השנים אסתר גדלה וגדלה וקיבלה חיים מלאים באהבה בבית שבו גרה. יש לה דף פייסבוק עם מיליון וחצי כמעט עוקבים. 

עמוד הפייסבוק של Esther the Wonder Pig 

בחוות החופש שבמושב עולש בעמק חפר יש שני חזירים חמודים בשם עומרי ויוסי שהוצלו מחוות חזירים אי שם בארץ. הם אומצו כשהיו בני חודשיים, תקופה כל כך קצרה שבה הספיקו כגורים קטנים לעבור חיים אכזריים וקשים (כמו כל החזירים שמגודלים בחוות למטרת מאכל). בגיל שבוע סירסו אותם באכזריות ללא הרדמה, קיצצו את זנבותיהם וגדמו את שתי השיניים הקדמיות שלהם, כדי שלא יגדלו לאורך מלא. עושים זאת לחזירים בגלל תנאי הצפיפות האיומים בחוות שגורמות להם לפתח התנהגויות אלימות. כאשר אומצו שני החזירים המתוקים האלה הם כל כך פחדו מבני אדם, שבכל פעם שהמטפלים בחווה פתחו את הדלת הם ברחו לצדדים, כאילו ציפו לבעיטה מכל מי שנכנס. אחרי יומיים עמרי ויוסי הבינו כבר שבחוות החופש זה עובד אחרת והתחילו להתקרב למטפלים כדי לקבל ליטופים ואוכל. היום הם מסתובבים בחווה בכיף ואפשר לפגוש אותם בסיור מודרך שצריך לקבוע מראש או אם תתנדבו בחווה. קישור לחוות החופש בפייסבוק

יוסי ועומרי בחוות החופש

בדומה לבני האדם, החזירים אוכלים הכל, כלומר גם צמחים וגם בעלי חיים אחרים.

האף של החזיר הוא כלי חשוב למציאת מזון באדמה ולהרגשת העולם שמסביבו.

לחזירים יש חוש ריח מצוין ובני האדם מנצלים תכונה זו כדי לאתר חומרי נפץ ופטריות כמהין. 

הלכות הכשרות של היהדות והאיסלאם אוסרות על אכילת חזירים. ביהדות החזיר אינו כשר מפני שהוא הוא מפריס פרסה, אבל אינו מעלה גרה. ביהדות ובאיסלאם החזיר הוא סמל לטומאה.

ישנם כ-2 מיליארד חזירים בעולם.

בני אדם מגדלים חזירים בחווה בשביל הבשר שלהם.

יש אנשים שאוהבים לגדל חזירים כחיות מחמד.

חזירי בר לעתים קרובות ניצודים בטבע.

באזורים מסוימים של העולם, חזירי בר הם המקור העיקרי של מזון עבור נמרים.

חזירים יכולים להעביר מגוון של מחלות לבני אדם.

יחסית לגודל גופם, יש לחזירים ריאות קטנות.

החזירים ידועים באופיים הגרגרני ומכאן הביטוי "לאכול כמו חזיר".

ה-1 במרץ הוא גם יום המחמאות וגם יום תנועת ה-1 במרץ בדרום קוריאה

יום דוב הקוטב - 27 בפברואר

יום דוב הקוטב נחגג ב-27 בפברואר, במקביל לתקופה שבה נולדים גורי הדובים, והם מתכרבלים ביחד עם האימהות שלהם במאורות. המטרה של יום דוב הקוטב היא להעלות את המודעות לסכנות שאורבות לדובים ולהגן על המשפחות שלהם ברחבי האזור הארקטי.
בגלל ההתחממות הגלובלית, מצב השימור של דוב הקוטב הוא פגיע, כלומר הוא נמצא בסיכון להכחדה. יש זואולוגים שסבורים שעד אמצע המאה ה-21 תקטן אוכלוסיית דובי הקוטב עד לכדי שליש מגודלה בגלל ההמסה של הקרחונים וימות הקרח.
דוב הקוטב נקרא גם דוב לבן. הוא נפוץ רק באזור הארקטי (הקוטב הצפוני) ולכן הוא מין אנדמי (מין שאפשר למצוא רק באזור מסוים). 

לכבוד יום דוב הקוטב, הנה כמה עובדות מעניינות עליהם

דובי הקוטב הם הטורפים היבשתיים הגדולים בעולם. הם ניזונים בעיקר מכלבי ים, ניבתנים ולוויתנים אבל יאכלו כל מה שבקרבתם: עופות, מכרסמים, צדפות, סרטנים, לבנתנים, ניבתנים צעירים, דגים, איילי צפון, כבשי מושק ופגרים של חיות שונות. הם גם חוטפים טרף של טורפים קטנים מהם כמו שועלים, זאבים או דובים אחרים. לעיתים נדירות הם אפילו אוכלים דובי קוטב אחרים.

הזכרים הבוגרים של דובי הקוטב שוקלים בין 300 ל-700 קילוגרמים והנקבות שוקלות כחצי ממשקלם.

הפרווה של דובי הקוטב אינה לבנה, אלא חלולה ושקופה למחצה, לכן לצופים מרחוק היא נראית בצבע לבן או בז' וכך היא מספקת לדובים הסוואה טובה. 

העור של דובי הקוטב הוא שחור.

דובי הקוטב הם יונקים ימיים מימיים למחצה. הם מסתגלים גם ליבשה, גם לים וגם לקרח.

שכבת השומן והפרווה של דובי הקוטב מספקת להם הגנה מפני הקור הכבד השורר באזורי המחיה שלהם.

 דובת הקוטב מגיעה לבגרות מינית בגיל 5 והיא יכולה להיכנס להריון כל 3 שנים וללדת 2 צאצאים בממוצע.

דובי הקוטב הזכרים מגלים תוקפנות כלפי הגורים, לכן הדובות האימהות מתבודדות כבר בתקופת ההיריון שלהן, כדי להבטיח שהגורים לא יהיו בקרבת דובי קוטב זכרים. גורי דובי הקוטב נמצאים בסכנה גם מלהקות של זאבים שמנסות להפריד בינם לבין האימהות שלהם כדי לטרוף אותם.

כשגורי דוב הקוטב נולדים, הם עיוורים, חסרי ישע ועם שכבת פרווה דקה. הם נשארים במאורה צמודים לפרווה של אמא שלהם ונהנים מטמפרטורה הגבוהה ב-10 עד 40 מעלות מזו שבחוץ. חלב האם שמכיל 31 אחוזי שומן, מזרז את הגדילה שלהם ומספק את צורכיהם בארבעת החודשים הראשונים לחייהם. הם יוצאים מהמאורה בערך בגיל חודשיים כשהגודל שלהם הוא כשל חתול בית.

החיים של דובי הקוטב הבוגרים הם לא קלים. הם צריכים לנדוד במשך ימים ארוכים כדי לחפש טרף ולאכול, ויש כאלה שלא מצליחים לטרוף ופשוט מתים מרעב וחוסר אנרגיה. מזג האוויר הקפוא גם צורך מהם אנרגיות רבות. 

איפה אפשר לפגוש דובי קוטב?

ריכוזי האוכלוסייה העיקריים של דובי הקוטב הם: צפון אלסקה, מערב אלסקה והאי וורנגל, הארכיפלג הקנדי הארקטי, גרינלנד, האי סבאלברד וצפון מרכז סיביר.

בגני חיות ברחבי העולם יש כ-1000 דובי קוטב. בטבע הדובים יכולים להגיע לגיל 18 בערך, ומתים בעיקר בגלל חוסר היכולת שלהם לצוד בגיל זה. בשבי לעומת זאת הם יכולים להגיע עד לסוף שנות השלושים לחייהם, אבל אזורי המחיה שלהם קטנים בהרבה מאלה שהם רגילים להם בטבע.

איך לחגוג את יום דוב הקוטב?

אם עתידו של דוב הקוטב חשוב לכם, הדרך הטובה ביותר היא להתחיל לשמור על כדור הארץ כדי לעזור בעצירת ההתחממות הגלובלית: למחזר, לא להשתמש בפלסטיק, להפחית או להפסיק לצרוך מוצרים מהחי, לטוס פחות, לנסוע ברכב פחות וכל מה שאנחנו יודעים שיכול לעזור לכדור הארץ. 

ה-27 בפברואר הוא גם יום התות וגם יום הפוקימון

יום הביסקוויט לכלבים- 23 בפברואר

כל כלב בא יומו והיום הוא בהחלט היום של הכלבים! ה-23 בפברואר הוא חג ההוקרה לביסקוויטים של הכלבים. 

הביסקוויטים לכלבים הומצאו באמצע המאה ה-19 ע"י ג'יימס ספראט, יצרן אמריקאי שביקר בליברפול שבאנגליה וראה שם איך כלבים אוהבים לאכול את הצנימים והעוגיות של בעליהם.

הוא חשב לעצמו שהרעיון לייצר ביסקוויטים מיוחדים לכלבים, שיכילו גם בשר וירקות, יהיה נפלא והוא חזר מלונדון עם מתכון סודי ופתח את חברת Spratt's, החברה הראשונה בעולם שייצרה ביסקוויטים לכלבים.

קישור

היום כלבים רבים נהנים מהביסקוויטים המיוחדים שלהם והם גם משמשים לעתים קרובות באימונים וכתגמולים בתכניות אילוף.

יש היום הרבה סוגי ביסקוויטים לכלבים, בין השאר גם כאלה שמנקים לכלבים את השיניים. 

לכבוד יום הביסקוויט לכלבים, תנו לחבר הכי טוב שלכם שהולך על ארבע ביסקוויט ותעשו לו את היום!

בתמונה: הכלבה שלי מריחה את הביסקוויטים שקניתי לה

חטיפים טעימים ובריאים לכלבים, עשויים מרכיבים טבעיים בלבד

יום הלוויתן- יום ראשון השלישי בחודש פברואר

היום הוא יום חג ללווייתן. יום הלוויתן העולמי נחגג בכל יום ראשון השלישי בחודש פברואר ומטרתו להעלות את המודעות ליצורים המרהיבים האלה. 

הלוויתנאים הם יונקים ימיים שכמה מהמינים המשתייכים אליהם הם מבעלי החיים הגדולים בעולם. הלווייתנאים מחולקים לשתי קבוצות: הדולפינים והלווייתנים. סדרת הלווייתנאים כוללת כ-90 מינים, שכולם חיים באוקיינוסים חוץ מחמישה מיני דולפינים שחיים במים מתוקים. 

יום הלוויתן העולמי מזכיר לנו את האתגרים העומדים בפני היצורים המדהימים האלה. כבר מאות שנים שלווייתנים ניצודים בשביל הבשר והשומן שלהם, אך כיום הם מתמודדים גם עם זיהום האוקיאנוסים ואובדן בית הגידול שלהם. יום הלוויתן העולמי מעלה את המודעות לצורך הגובר בהגנה על יונקים מגוונים ומלכותיים אלה.

בין הלוויתנאים אפשר למצוא את בעל החיים הגדול ביותר שקיים על כדור הארץ- הלוויתן הכחול שיכול להגיע לאורך של כ-27-33 מטרים ולמשקל של למעלה מ-170 טונות. הלוויתן הכחול הוא לא רק בעל החיים הגדול ביותר שחי כיום, אלא בעל החיים הגדול ביותר שהיה קיים אי פעם.

יום הלוויתן הוא יום חג שנוסד באי מאווי שבהוואי בשנת 1980 לכבוד הלווייתנים גדולי הסנפיר ששוחים מול חופיו. ביום זה פותחים במאווי את פסטיבל הלווייתן. מדי שנה נוהרים המוני אנשים לאי כדי להצטרף לאירוע החופשי לאורך כל היום שמארגנת קרן הלוויתן הפסיפית.

את החגיגה מתחילים במצעד שכולל תחפושות, מצופים ואירועים לילדים, בתוספת מוזיקה של כוכבים מהוואי ומהעולם כולו.

עם זאת, לא חייבים לבקר במאווי כדי לציין את יום הלווייתן. הלווייתנים זקוקים לתמיכה של חובבי חיות בר בכל מקום בעולם, כדי להתמודד עם איומי השימור שלהם כמו אובדן בית הגידול וזיהום הים. 

עובדות מרתקות על לווייתנים

הלווייתנים קשותי הראש יכולים להגיע עד לגיל 200 שנים ויכולים להתרבות עד גיל מבוגר .

לוויתן הקטלן הוא מין שעוזר להקטין את החור שבאוזון. בצואה שלו יש ברזל שמפחית את כמות הפחמן באטמוספירה ומסייע בייצור החמצן. 

בישראל אפשר לפגוש בים את הלוויתן המצוי שהוא בעל החיים השני בגודלו שחי כיום אחרי הלווייתן הכחול. הלוויתן המצוי נחשב כמין הנתון בסכנת הכחדה בגלל שהוא ניצוד באופן נרחב במהלך המאה ה-20.

הלשון של הלוויתן הכחול היא כל כך גדולה עד שפיל ו-50 בני אדם יכולים לעמוד עליה בתוך הפה שלו. הלב של הלוויתן הכחול קרוב בגודלו לגודל של מכונית קטנה.

יש עוד מין של לוויתן שהוא הגדול שבטורפים. זהו לוויתן הראשתן גדול הראש שהפרט הגדול ביותר שתועד שלו היה באורך מוערך של כ-28 מטרים ומשקל מוערך של 120-150 טונות. המזון העיקרי של הראשתן הוא דיונונים. היום, בגלל ציד המוני, נדיר לראות ראשתן גדול ראש שאורכו עולה על 18 מטרים. 

איך לחגוג את יום הלווייתן?

אם לא נתעורר בזמן, נאבד עוד בעל חיים שחי בעולם שלנו. לפי איגוד השימור העולמי (IUCN), כ-28 מיני לווייתנאים נמצאים בסיכון להכחדה, חלקם בסיכון נמוך וחלקם בסיכון גבוה. את יום הלוויתן מומלץ לציין בלמידה על הלוויתנים והעלאת המודעות של הסביבה לסכנות שאורבות להם כמו הציד שלהם וזיהום הים שנגרם בין השאר על ידי כלי תחבורה ימיים שדולפים מהם זפת ושמן והשימוש הנרחב בפלסטיק וחומרים בלתי מתכלים על ידי תושבי כדור הארץ. אם אתם נמצאים במקום שבו יש אירועי התרמה למען לוויתנים, זו הזדמנות להשתתף בהם. 

אוהבים בעלי חיים? רוצים לקרוא עוד עובדות מרתקות על בעלי חיים? היכנסו לעמוד ימי בעלי חיים שבו תמצאו עוד ימים מיוחדים לכבוד בעלי חיים שחוגגים בשנה!

יום ההיפופוטם- 15 בפברואר

היום הוא יום ההיפופוטם, ששמו מגיע מהשפה היוונית: היפוס (סוס) פוטאמוס (נהר). בעברית נקרא ההיפופוטם גם סוס היאור וגם בהמות.

ההיפופוטם המצוי חי בנהרות ובאגמים באפריקה. ביום הוא מבלה במים או בבוץ ומקרר את גופו, ובלילה הוא יוצא מהמים ליבשה כדי לאכול עשבים.

היפופוטמים הם יונקים חצי מימיים, עם גוף גדול בצורת חבית, רגליים קצרות, זנב קצר וראש עצום. יש להם עור אפרפר עד חום בוצי בחלק העליון של הגוף, ועור ורוד בהיר בחלק שמתחת.

האוכלוסיות הגדולות ביותר של ההיפופוטמים חיות בזמביה וטנזניה. למרבה הצער, ההיפופוטמים נמצאים בסכנה מתמדת והאוכלוסייה שלהם הולכת וקטנה בגלל הפגיעה בבתי הגידול שלהם והציידים שהורגים אותם באופן בלתי חוקי בשביל הבשר, העור והניבים שלהם.

למרות שההיפופוטמים לא אוכלים בשר, הם נחשבים לבין החיות הכי מסוכנות ואגרסיביות באפריקה.

ההיפופוטם הוא יונק היבשה השלישי בגודלו בעולם. רק הפילים והקרנפים הם יונקים יבשתיים גדולים יותר.

היפופוטמים הם יצורים כבדים, בעלי מראה שמן ורגליים קצרות, אך הם יכולים בקלות להשיג בן אדם בריצה. בריצה למרחקים קצרים הם מסוגלים להגיע למהירות של 40 קמ"ש.

ההיפופוטם הוא הרביבור, כלומר בעל חיים שניזון מצמחים. הוא אוכל עשבים בלילה ומסוגל לאכול כ-35 קילוגרם עשב בלילה אחד!

ההיפופוטמים חיים בדרך כלל בקבוצות של כעשרה עד 20 פרטים, ובראשם זכר אחד דומיננטי גדול. 

הזכרים הדומיננטיים מגנים מאוד על קבוצתם. כדי להזהיר את הזכרים היריבים, הם פותחים את פיותיהם העצומים ומציגים את שיניהם הארוכות והמעוקלות. הם גם נוהמים בקול גדול ומתיזים מים באגרסיביות.

ההיפופוטמיות הנקבות, יולדות כל שנתיים, בדרך כלל היפופוטם אחד. ההריון נמשך 8 חודשים. ההמלטה מתרחשת במים וזמן קצר אחריה, האם והתינוק שלה מצטרפים לעדר ההיפופוטמים לצורך הגנה מפני טורפים כמו תנינים, אריות וצבועים.

בגלל הגודל העצום של ההיפופוטמים, אין להם כמעט אויבים בקרב בעלי החיים, ורק כשהם גורים קטנים הם נמצאים בסכנת טריפה על ידי תנינים בעיקר.

ההיפופוטמים בטבע חיים כ-40 שנים. בשבי הם נוטים לחיות זמן רב יותר ועשויים להגיע לגיל 50.

ה-15 בפברואר הוא יום חגם של ההיפופוטמים ולכבוד זה, אפשר ללכת לבקר אותם בספארי או בגן החיות, או לאות הזדהות, לעשות אמבטיית בוץ, לפהק בפה פתוח וגדול ולהתגאות בקילוגרמים המיותרים שלכם (אם יש לכם).