יום ההערכה לדביבון - 1 באוקטובר

יום ההערכה הבינלאומי של הדביבון הוא יום חג לכבוד הדביבונים החמודים, שנחשבים בעיני אנשים רבים למזיקים או מטרידים, אבל הם בעצם חלק חשוב מהמערכת האקולוגית שלנו. 

הדביבון, שנקרא גם רקון, חי בעיקר באמריקה הצפונית ובאירופה. בארה"ב אפשר למצוא רבים מהם באזורים עירוניים. 

יום הדביבונים נועד ללמד אותנו על היתרונות שהדביבונים מביאים איתם למערכת האקולוגית וכיצד הם מועילים לסביבה: הם עוזרים בשמירה על הניקיון כי הם אוכלים נבלות, הם מונעים התרבות של בעלי חיים מזיקים על ידי אכילתם, הם מפזרים זרעים של אגוזים ופירות כשהם אוכלים אותם וכך מפיצים אותם. 

הרעיון ליצור יום מיוחד לכבוד הדביבונים הוצע על ידי ילדה מקליפורניה בשנת 2002. היא ראתה שלמרות שרבים מתייחסים אל הדביבונים כאל מטרד, יש גם כאלה שאוהבים אותם ורוצים לשמור עליהם. בארצות הברית אפילו מותר להחזיק את הדביבונים כחיות מחמד ואנשים רבים מאמצים אותם. היא החליטה ליצור את היום הזה כדי להראות את הצדדים החיוביים שיש לדביבונים ואת התפקיד שהם ממלאים במערכת האקולוגית. בהתחלה נחגג היום רק בארצות הברית ובשנים הבאות אימצו את הרעיון עוד מדינות בעולם והוא הפך להיות יום הערכת הדביבון הבינלאומי. 

הדביבונים חיים באקלים מגוון, ובאזורים כפריים, עירוניים ובפרברים. למרות אובדן בתי הגידול שלהם בטבע, האוכלוסייה שלהם המשיכה לגדול בצפון אמריקה. 

באמריקה הצפונית והדרומית חיים שישה מינים של דביבונים. הדביבון המצוי הוא מין הראקון הנפוץ ביותר בצפון אמריקה. דביבונים אחרים חיים באזורים הדרומיים יותר כמו דביבון הסרטנים שחי במרכז ודרום אמריקה, והדביבון הננסי (דביבון קוסומל) שחי רק באי קוסומל שממערב לחופי חצי האי יוקטן שבמקסיקו. הדביבון הננסי נמצא בסכנת הכחדה חמורה בטבע בגלל כל מיני פיתוחים אנושיים שהגבירו את התיירות וכך צמצמו את שטחי המחיה שלו וגם בגלל ציד לא חוקי.

הדביבונים הם אוכלי כל שאוכלים גם חיות וגם צמחים. בין המזונות שלהם נמצאים צבים, חלזונות, תולעים, ארנבות, עופות מים, צפרדעים, ציפורי קינון, ביצים, רכיכות, קומפוסט, גרגרים, זרעים, אגוזים, פירות וירקות. מצד אחד הם עוזרים להיפטר מאשפה ומצד שני הם גם גונבים את המזון של חיות המחמד באזורי מגורים.

רקון שחי בבית כחיית מחמד
בתמונה: דביבון שחי בבית אוכל (מקור)

לדביבונים יש על הידיים קולטנים רבים שמאפשרים להם לזהות את האוכל שלהם באמצעות חוש המישוש בלי לראות אותו וגם למצוא אוכל בתוך נחלים. כשהם שוטפים את הידיים לפני האכילה, המים מגרים את קצות העצבים שבהן והם מרגישים טוב יותר את האוכל שלהם. בגלל זה הדביבון נקרא גם "דוב רוחץ". גם כשהדביבונים אוכלים, הם עסוקים כל הזמן בלהחזיק ולמשש את האוכל שלהם.

ידוע שה"מסכה" השחורה סביב העיניים שלהם מסייעת להם לראות טוב יותר מכיוון שהיא סופגת אור ומפחיתה סנוור. הדביבונים מגיעים לאורך של 23 עד 37 ס"מ ומשקל של 4 עד 23 ק"ג. 

הדביבונים נוטים לגור במאורות בתוך עצים או במערות, אבל גם ברפתות ובבניינים נטושים. 

הדביבונים הם יצורים ליליים שישנים ביום, ובחודשי החורף הם ישנים הרבה יותר, אם כי הם לא נכנסים לשנת חורף כמו דובים אחרים.

תקופת הילודה של הדביבונים היא בתחילת הקיץ. השגר שלהם מכיל אחד עד שבעה דביבונים להריון. הם חיים עד 7-16 שבועות עם האמהות שלהם. בגיל 8 חודשים עד שנה הם הופכים להיות עצמאיים לחלוטין. 

ה-1 באוקטובר הוא גם יום הקפה העולמי ויום הצמחונים 



אין תגובות:

פרסום תגובה