פסטיבל נאדאם והיום הלאומי של מונגוליה- 11 ביולי

ב-11 ביולי חוגגת מונגוליה את החג הלאומי שלה, בפסטיבל משחקים שנמשך 3 ימים. המשחקים שבפסטיבל הם 3 ענפי ספורט מסורתיים המסמלים את רוחו של הלוחם המונגולי: היאבקות, קליעה בקשת, ומרוצי סוסים.

בשלושת ענפי הספורט האלה מתאמנים בכל רחבי מונגוליה במהלך הקיץ, כדי שלפסטיבל יגיעו המצטיינים בלבד, לאליפות. הפסטיבל מתקיים בעיר הבירה אולן-בטור ומושך אליו תיירים רבים.
הפסטיבל מתקיים כבר מאות שנים, אבל מאז 1921, יום שיא החגיגות הוא ב-11 ביולי, שבו חוגגת מונגוליה את העצמאות שלה מסין אותה קיבלה באותה שנה. הפסטיבל נמשך עד ה-13 ביולי.

החג נקרא בשפה המונגולית "ספורט של גברים". עם זאת, בימינו החלו נשים להשתתף גם בתחרויות החץ והקשת ובמשחקי מרוצי הסוסים. בהיאבקות המונגולית הבנות עדיין לא משתתפות.

מלבד אירועי הספורט, פסטיבל הנאדאם נפתח בטקס עם תהלוכות רקדנים, רוכבי סוסים, מוזיקאים, חיילים, נזירים וספורטאים, וכמובן אוכל, מוסיקה, מלאכת יד והמון אנשים שמחים.

אלה ענפי הספורט שמשחקים בהם בנאדאם:

חץ וקשת- בחץ וקשת המונגולי, אין מטרה אחת. במקום זאת, יש מאות מטרות שהן צינורות עץ קצרים עם כדורים קטנים או סרטים בפנים, שנערמים אחד על השני ויוצרים קיר נמוך. מי שמצליח להוציא עם החץ כדור או סרט מתוך הצינור מרוויח יותר נקודות. החיצים שבהם משתמשים הם חיצים מסורתיים שהייצור שלהם לא עבר שינוי מאז המאה ה-11. הם עשויים מעץ ערבה ונוצות נשר. הקשתות עשויות מעץ וקרני בהמות. גיל משתתפים בתחרויות נע בין 40 ל-50 ולרוב משתתפים בתחרויות גם פוליטיקאים. המשחקים מתקיימים באצטדיון קטן עם יציע בצורת חצי עיגול. היום כבר מוצב מסך ענק שעוזר לצופים לראות את הפגיעות. כשיש פגיעה, השופט מניף את ידיו וצועק "uukhai" (הגירסה המונגולית ל"הוריי!" של צבא ארה"ב).
אישה יורה בחץ וקשת (מקור התמונה)
מרוצי סוסים - מירוצי הסוסים המונגוליים הם אירועים שמחולקים לקטגוריות. אורך המסלולים במירוצים נע בין 15 ל-30 ק"מ. בכל קטגוריה אורך מסלול שונה, בהתאם לגיל המתחרים והסוסים. בקטגוריה הנמוכה ביותר מתחרים ילדים בגילאי 4-7 שזהו טקס ההתבגרות שלהם. שאר גילאי הרוכבים הוא עד 15.
האירועים הם מסיביים. שלא כמו במרוצים רגילים שבהם מתחרים 20 סוסים זה כנגד זה, במירוץ המונגולי משתתפים כ-1,000 סוסים. המנצח במירוץ הוא הסוס ולא הרוכב, לכן הסוסים מאומנים להמשיך לרוץ גם כשהרוכב נופל מהם. כמו שאתם מתארים לעצמכם בטח, זה ספורט מאד מסוכן, ולכן מלווים אותו אמבולנסים של הצלב האדום.
אזור המרוצים נמצא רחוק מהעיר, כ-40 קילומטרים ממנה. משפחות מונגוליות רבות מגיעות אליו כדי להתרחק מהאפרוריות של העיר והמקום מתמלא באוהלים צבעוניים. בגבעות הירוקות מתקיימות גם הופעות מונגוליות מסורתיות ופעילויות לקהל הרחב.



היאבקות - בתחרויות מתאבקים בין 512 ל-1024 מתאבקים בתשעה או עשרה סיבובים שלא מוגבלים בזמן.
המתאבק מפסיד אם חלק מגופו, חוץ מהרגליים או הידיים, נוגע בקרקע. הזוכים מקבלים את התואר "אריה". מי שזוכה פעמיים נקרא "ענק". משתתפים שהגיעו למקומות השניים והשלישיים נקראים פיל ובז.
אלוף היאבקות הנאדאם הגדול ביותר בכל הזמנים היה חורלוגין באיינמונח שצבר למעלה מ-20 תארים, ביניהם "הטוב מבין עשרת אלפים", "בעל הכוח הבלתי מנוצח", "הטיטאן הקדוש", "גיבור העובדים המונגולי" ועוד.

חלק מטקס הפתיחה של הנאדאם, אישה מחזיקה בבז, אחד מהסמלים הלאומיים של המונגולים.
המונגולים נוהגים לגדל ולאלף את הבזים לעזור להם לצוד (מקור התמונה)
מתאבקים בנאדאם (מקור התמונה)
רוכבים צעירים על סוסים. במונגוליה הרכיבה על סוסים היא טבעית כמו הליכה (מקור התמונה)

לאתר פסטיבל נאדאם הרשמי




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה