פסטיבל דרום אדום - אמצע ינואר עד סוף פברואר

בכל שנה, כשהכלניות מתחילות לפרוח בהמוניהן וצובעות את צפון הנגב באדום בוהק, נוהרים בני עם ישראל לאזור וחוגגים בפסטיבל "דרום אדום" שאותו מפעילים גופי התיירות באזור. לא משנה מה המצב הבטחוני, כולם באים לטייל בשלווה ובנחת ביערות, בשדות ובישובים שבדרך כלל מככבים על המסך שלנו בהתראות על צבע אדום, שלא קשור לפרחים האדומים.
גם אנחנו החלטנו לנסוע לפסטיבל המדהים הזה השנה, שמתקיים בסופי השבוע בדרך כלל מאמצע ינואר עד סוף פברואר.
עמותת התיירות האזורית "שקמה בשור" היא העמותה האחראית על הפסטיבל והיא פעילה בכל עונות השנה, גם כשהכלניות לא פורחות.

הטיפ שלנו: קומו מוקדם וצאו מוקדם. סבתא שלי עליה השלום הייתה אומרת: "כל המשכים ויוצא, זהב הוא מוצא", ובאמת כשמתחילים לטייל מוקדם נהנים הרבה יותר. אנחנו יצאנו כל כך מוקדם, שנקלענו בדרך למחסום משטרתי ושוטר שחיפש אנשים שחזרו מבילוי שאל את בעלי שנהג אם הוא שתה אלכוהול. "לא" ענינו לו כמו הזוג הכי סחי בעולם "שתינו קפה".
בצידי הדרך ראינו המון דגלים אדומים שעליהם כתוב "פסטיבל דרום אדום" שהיו מוצבים בנקודות עניין של הפסטיבל שבהן יש פעילויות שונות לציבור המטיילים כמו מופעי מוזיקה וקרקס, שווקי איכרים, סיורים מודרכים ועוד.
התחלנו את הטיול בנקודה דרומית לגן לאומי הבשור (פארק אשכול), במצפור מאגרי הבשור. אחרי דרך כורכר קצרה לא סלולה, הגענו לעמק עם נוף מרהיב שהיה כולו שלנו. העמק מלא בצמחיית המים של נחל בשור, שהוא הנחל הכי גדול בארץ שנשפך לים התיכון. ישבנו ושמענו את קריאות הציפורים. אלפי קריאות מכל הסוגים הצטרפו זו לזו בקונצרט מדהים, ובגלל השקט במקום שעדיין לא היו בו מטיילים, הקשבנו להן בתשומת לב רבה וניסינו להבין מה הן אומרות: האם הן מתווכחות? מרכלות? מודיעות הודעות אחת לשנייה?

אחרי הישיבה הקשובה לטבע שהטעינה אותנו באנרגיות המשכנו לגשר הצינורות, גשר שנבנה על צינור שחוצה את נחל הבשור. הגשר נבנה עבור המטיילים באזור שיכולים לתצפת על הנחל. הלכנו לאורך הגשר וירדנו קצת לנחל, שלמרות הגשמים הרבים השנה לא היה מלא במים.
כלניות ביער שוקדה
אחרי הביקור בנחל בשור, המשכנו ליער שוקדה שהיה מלא כולו במרבדים אדומים של כלניות. מטיילים רבים הלכו בין הפרחים, הצטלמו בלי סוף ונהנו מהפרחים, אבל לצערנו ראינו גם מכוניות שנוסעות על שבילים צרים מדי ודורסות את הפרחים העדינים ואנשים שפורסים שמיכות כאילו שבאמת מדובר בשטיח שנועד לדרוך עליו.
נתיב השלום - עוטף עזה
אחרי היער המשכנו לישוב נתיב העשרה שנמצא בעוטף עזה וצמוד אליה. הגענו לגדר, אל קיר שנקרא "נתיב השלום", שעליו מדביקים מבקרים אבני פסיפס מקושטות אותן אפשר לרכוש במרכז המבקרים של הישוב. הקיר יפהפה ומבטא את הכמיהה לשלום של תושבי האזור.
קיר הנתיב לשלום, Path to peace במושב נתיב העשרה

בצהרים כבר יצאנו חזרה צפונה, וכשראינו את הפקקים ועומסי התנועה לכיוון דרום, בירכנו על ההחלטה לצאת מוקדם.
בערב כבר שמענו שהייתה אזעקה בכיסופים. במהלך היום גם מטיילים מצאו בלוני נפץ ביער כיסופים והזעיקו משטרה. הלוואי והשקט יחזור לאזור ויישאר שם.
עוד מקומות מעניינים: אנדרטת החץ השחור שממנה אפשר לתצפת על עזה, פארק הבשור שבו אפשר ליהנות מהמון פעילויות לילדים ועוד המון. היכנסו לקישור הבא כדי לקבל את כל המידע שצריך על פסטיבל דרום אדום

הוסף רשומת תגובה

0 תגובות