יום הקינואה- 16 בינואר

יום הקינואה העולמי נחגג לכבוד הקינואה, זרע עתיק יומין שנפלאותיו התגלו מחדש בשנים האחרונות ולכן זכה ליום מיוחד משלו.

בשנים האחרונות גוברת הפופולריות של הקינואה שיש בה המון יתרונות תזונתיים לאנשים שמודעים לבריאותם. הקינואה נחשבת לחלבון מלא, מכיוון שהיא מכילה את כל תשע חומצות האמינו החיוניות שהגוף צריך לתפקוד תקין ואינו יכול לייצר בעצמו, במיוחד ליזין ואיזולאוצין. הקינואה היא דלת קלוריות ודלת שומן. מעט השומן שיש בה הוא שומן חד בלתי רווי שיש גם בשמן הזית שנחשב כמסייע לשמירה על בריאות כלי הדם והלב ושומן מסוג אומגה 3 שמסייע במניעת דלקות.

הקינואה היא בהחלט סופר פוד מזון על, אבל שאפשר לקנות בחנויות הטבע וברשתות השיווק במחיר שווה לכל כיס.

היא מכילה את הכמות הגבוהה ביותר של קבוצת ויטמיני B מבין קבוצת הדגנים, בגלל שהיא עשירה בחומצה פולית ויש בה גם המון מינרלים חשובים כמו אשלגן, אבץ, מגנזיום, סידן, זרחן, נחושת, מנגן וברזל.

בקינואה יש חומצה פיטית שמפריעה לספיגת המינרלים שבה בגוף ולכן יש להשרות אותה לפני ההכנה או להנביט אותה.

הקינואה היא נטולת גלוטן ויכולה להפוך לקמח, פתיתים, פסטה, לחמים ועוד, לכן היא מתאימה מאד לחולי צליאק ולכל מי שנמנע מגלוטן.

לעיתים קרובות היא משמשת כתחליף לאורז והיא עתירת חלבון, סיבים תזונתיים ומינרלים בריאים.

ההיסטוריה של הקינואה מחזירה אותנו 6000 שנים אחורה להרי האנדים שבמרכז-דרום אמריקה, שם הייתה מזון בסיסי חשוב במדינות שהן כיום צ'ילה, בוליביה, אקוודור, קולומביה ופרו. מקור השם שלה הוא בשפתם של בני האינקה, הקצ'ואה, שכינו אותה "אם הדגן" (Chisaya mama) והאמינו שהיא מגבירה את כושר העמידות והסיבולת של לוחמים בשדה הקרב. הקינואה הייתה צמח קדוש לבני האינקה וקיסר האימפריה היה זורע את הזרעים הראשונים של צמח הקינואה בכל שנה כדי להשתמש בו כמנחה בפולחן לאלים.

השם המקובל של הקינואה מגיע מההגייה הספרדית של השם המקורי קינווה (kinwa).

הקינואה הוא צמח עמיד ביותר שמסוגל לגדול בתנאי סביבה קשים, לכן הוא מסוגל לגדול בקלות גם בהרי האנדים בגובה של 4,000 מטרים מעל פני הים.

לאחר שנכבשה דרום אמריקה על ידי הספרדים נאסר על בני האינקה לגדל את הקינואה בגלל המעמד הקדוש שלה והם התייחסו אליה כאל צמח מספוא לבהמות.

בשנות ה-70 של המאה הקודמת הקינואה נכנסה לעידן המודרני כשהגיעה לצפון אמריקה ומשם הפופולריות שלה נסקה ברחבי העולם. היא הובאה לארצות הברית על ידי שני תלמידים אמריקאים של מורה פילוסוף מבוליביה שהציגו אותה כמזון מועיל והם אף הקימו חברה לייצור ומכירת קינואה.

למרות שהיא אולי לא באמת קדושה כמו שחשבו הקדמונים, הקינואה נחשבת בעיני רבים ל"מזון-על", כלומר היא עמוסה בחומרים מזינים וגם עשירה בויטמינים וחלבונים. שנת 2013 הוכרזה על ידי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) כ"שנת הקינואה הבינלאומית", שחגגה והכירה בעם האנדים ששמר את המזון הזה במצבו הטבעי לאורך כל ההיסטוריה.

בגלל שכל כך קל ופשוט לגדל קינואה, מדעני נאס"א הציעו לגדל אותה בחלל החיצון כדי שאסטרונאוטים יוכלו להנות מהיתרונות התזונתיים שלה.

היתרון הנוסף שהופך אותה למעולה עבור כל משפחה, הוא שהקינואה מתפקדת כמו דגן אך היא אינה חלק ממשפחת הדגנים. זהו למעשה זרע מהצמח שנקרא כף האווז, ששייך למשפחת הירבוזיים ובעבר נחשב לחלק ממשפחת הצמחים הסלקיים כמו סלק, תרד ומנגולד. העובדה שזה לא דגן אומרת שאפשר לאכול אותו בבטחה על ידי מי שיש לו רגישות לגלוטן או צליאק.

עם כל הערך התזונתי והטעם הטעים שלה, עכשיו זה הזמן המושלם ליהנות ולחגוג את יום הקינואה הלאומי, להוסיף קינואה לסלט שלכם או להכין איתה פשטידות, קציצות, דייסות ומרק!