ההיפנוזה היא תחום מרתק במדע הרפואה והפסיכולוגיה. יש לה עבר ארוך ואפשר לומר גם אפל בהיסטוריה של האדם.
בתהליך ההיפנוזה, האדם המהפנט גורם בעזרת סוגסטיות (בעברית: השאות) לאדם המהופנט לחוות שינויים שונים בתחושה, תפיסה, קוגניציה, רגש, תהליכים פיזיולוגיים ואף התנהגות מוטורית.
אנשים שעברו היפנוזה מדווחים כי התהליך יצר אצלם מצב תודעה חלופי השונה ממצב התודעה הרגיל או לפחות מצד מבנה של ריכוז מוגבר.
ההיפנוזה יכולה לסייג במגוון רחב של מקרים וטיפולים פסיכולוגיים ורפואיים, ביניהם התמודדות עם כאב, התמכרות, חרדה, ירידה במשקל ועוד.
רבים מאיתנו ניסו בילדותם להפנט אחרים או להתהפנט בעצמם בתור משחק. פעם היו מופעי בידור שבהם היו המהפנטים מנסים להחזיר את המהופנטים שלהם לתקופות ילדותם. החל משנת 1984 חוקק בישראל חוק שאוסר על שימוש בהיפנוזה למטרת בידור. לפי החוק, רק אנשים שהוסמכו על ידי המדינה (אך ורק רופאים, פסיכולוגים או רופאי שיניים) מורשים לטפל בהיפנוזה.
ה-4 בינואר, יום ההיפנוזה, נועד כדי להעלות את המודעות לתהליך ההיפנוזה ולהשפעות החיוביות שאפשר להשיג באמצעותו.
ד"ר ג'ק סטנלי גיבסון היה היפנו-תרפיסט אירי שחי בין השנים 1909-2005. הוא בילה את רוב הקריירה שלו בטיפול בהפרעות פסיכוסומטיות באמצעות היפנוזה. יום ההיפנוזה הראשון צוין בשנת 2006, לכבודו של ד"ר גיבסון.
המטרה של יום ההיפנוזה היא ללמד אנשים על התהליך ולהפריך מיתוסים שגויים כמו הרעיון שבאמצעות היפנוזה אפשר לגרום לאנשים לעשות דברים שהם לא רוצים, כמו לבצע פשעים למשל.
המושג "היפנוזה" מגיע מהמיתולוגיה היוונית. היפנוס היה האל האחראי על השינה. הוא נראה כנער עירום בעל כנפיים המחזיק את פרי הפרג הגורם לשינה ושכחה.
לכבוד יום ההיפנוזה, תוכלו ללמוד על התהליך ועל ההיסטוריה המרתקת שלו. על השימושים שעשו בו בעבר וכיום ועל התועלות והסכנות שבו.
 |
| תמונה מהמאה ה-19, בה נראה פרופסור ז'אן-מרטין שארקו, מבית החולים פיטיה סלפטרייר, מדגים את תהליך ההיפנוזה על חולת היסטריה |
0 תגובות