יום משקאות האניס- 2 ביולי

ה-2 ביולי הוא יום משקאות האניס, משקאות אלכוהוליים שמיוצרים מהתססה וזיקוק של אלכוהול והשריית פירות צמח האניס בתוך הנוזל.


כוכבי אניס 
משקאות האניס נצרכים ברוב מדינות הים התיכון, בעיקר בספרד, איטליה, פורטוגל, טורקיה, יוון, לבנון, קפריסין, ישראל וצרפת. משקה האניס הוא חסר צבע, וכשהוא מתמזג עם מים או נוזלים אחרים מתקבל צבע לבן עכור. הסיבה לכך היא שהמשקאות מורכבים מאלכוהול ומשמן שמזוקק מזרעי האניס. שמן זרעי האניס לא נמס במים (תכונה שנקראת הידרופוביות) אבל נמס בתוך האלכוהול. כשמוסיפים לתערובת האניס והאלכוהול מים, ריכוז האלכוהול יורד והפולריות הממוצעת עולה למידה כזו ששמן האניס לא נמס בה יותר והוא נפרד החוצה מתוך התערובת תוך כדי יצירת טיפות זעירות מאוד. טיפות השמן העגלגלות שוברות את קרני האור שפוגעות בהם לכל הכיוונים והתוצאה היא שהמשקה שנוצר נראה לבן, המצב שמתרחש מכונה אמולסיה או תחליב בעברית (מהמילה חלב – שבו הטיפות הזעירות של שמן וחלבון צפות בתוך מים וגורמים לו להראות לבן).
את משקאות האניס מכינים מכמה צמחים: אניס, שומר פשוט, לענה, לענה שיחנית ושוש קרח.
משקאות האניס הם מאד פופולריים ושותים אותם במקומות שונים בצורות שונות.

הסוגים השונים של משקאות האניס והארצות שבהם שותים אותם:

במזרח התיכון שותים ערק (בערביתعَرَق) משקה אלכוהולי המיוצר בעיקר בירדןלבנוןמצרים וישראל. מקור השם ערק בערבית, ומשמעותו היא "זיעה" (בשל תהליך הזיקוק באידוי וטפטוף).
ביוון שותים אוזו (ביוונית: Ούζο), שיכר מענבים או צימוקים מעוכים, לעיתים בתוספת תבלינים ופירות נוספים בשלב התסיסה. לתערובת אפשר להכניס, על פי בחירת היצרן, מרכיבים נוספים כמו כוסברה, ציפורן, שורש מלאכית, שוש, מנטה, שומר, שקדים, קינמון ותפרחת חושחש.

בטורקיה שותים ראקי ובתוניסיה שותים בוכה. בארמניה שותים אוג'י ובקפריסין שותים זיווניה.
באירופה שותים אבסינת' (Absinthe או absinth) המכיל אחוז גבוה של אתנול ומתובל בתמציות צמחים, בהן צמח הלענה ממין לענת האבסינת'. צבעו של המשקה ירוק, וטעמו מזכיר טעם של אניס. לעיתים הוא מכונה בטעות "ליקר", אך אבסינת אינו מבוקבק עם תוספת סוכר ולכן מסווג כמשקה חריף מזוקק או ספיריט.
בצרפת שותים פאסטיס. (בצרפתית: Pastis), ליקר ואפריטיף צרפתי אשר בדרך כלל מכיל 40-45% אלכוהול בנפח (קיימים גם סוגים נטולי אלכוהול). מקור השם בשפה אוקסיטנית, דיאלקט דרום צרפתי, בה משמעותו "עוגה" או "תערובת", ולחלופין גם "צרה", "אי נעימות" או "מצב מבלבל".

 באיטליה שותים סמבוקה (באיטלקית: Sambuca) והאגדה מספרת שכשבחורה הייתה מביאה את בחיר ליבה אל הוריה, הם היו סועדים יחדיו. בסוף הארוחה אֵם המשפחה הייתה מגישה סמבוקה. אם האב קיבל את המשקה עם שלושה פולי קפה (סימן לשילוש הקודש: האב, הבן ורוח הקודש) סימן שהאם נתנה את אישורה.
במרכז אסיה שותים קומיס שאותו מכינים מחלב סוסה או נאקה מותסס במכל מעור סוס, המכונה "סאבא". המשקה מכיל כמויות קטנות של אלכוהול ולכן יש לשתות ממנו כמויות גדולות כדי לחוש שכרות.
בקוריאה שותים סויו, ביפן שותים סוצ'ו ובאתיופיה שותים ערקי. 

ה-2 ביולי הוא גם יום העב"ם

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה