יום הליפסטיק- 29 ביולי

יום הליפסטיק, או השפתון בעברית תקנית, הוא יומו של מקל הצבע הקטן שיש לו כל כך הרבה השפעה על ההופעה שלנו ועל הסובבים אותנו.
השפתון עורר מאז המצאתו עניין רב.
באנגליה המלכה ויקטוריה התנגדה לשימוש בשפתון בנחרצות בטענה שהוא שייך לעולמן של פרוצות אומללות, ולא מתאים לגבירות מהוגנות. שחקנית התאטרון הצרפתייה הפופולרית באותה תקופה, שרה ברנאר, יצרה שערורייה כשהייתה נוהגת לצבוע את שפתיה באדום בוהק. באותה תקופה היה אסור על נשים צעירות להתאפר לפני נישואיהן, כדי לא להטעות את הארוסים הפוטנציאליים שלהן לגבי יופיין האמיתי.

זה השתנה במהלך מלחמת העולם השנייה, כשוינסטון צ'רצ'יל מצא שהשפתונים מעלים את המורל בצורה מופלאה וסירב להגביל את ייצורם.
במצרים העתיקה היו נוהגים להשתמש בתמצית של פיגמנט אדום-סגול מצמחים שמכילים כספית כדי להאדים את השפתיים, אך לטווח הארוך זה היה מזיק למשתמשות מבחינה בריאותית. מאוחר יותר, המלכה קלאופטרה נהגה להשתמש בשפתון שנוצר מרסק חיפושיות ונמלים שהגוון שלו היה ארגמני.
במאה החמישית ביוון הנשים לא התאפרו, כי האיפור היה מיועד רק לשחקנים.
ביפן העתיקה הנשים היו חייבות להתאפר כשהן נראות במקומות ציבוריים. והשפתונים שלהן היו עשויים משעווה, דבש ופיגמנטים בצבע עדין.
היום השימוש בשפתון מקובל בכל העולם וכמעט אין אישה שלא משתמשת בו מדי פעם.
לשפתון יש כמה שימושים. יש שפתון קוסמטי שנועד להבליט ולהדגיש את השפתיים ויש שפתון רפואי שנועד להגן על השפתיים מקרינת השמש ומיובש.
השפתונים מכילים בעיקר פיגמנטים, שמנים, שעווה, חומרים לריכוך העור, בושם ותבלינים.



ה-29 ביולי הוא גם יום הטיגריס העולמי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה