יום הסוכריות הקשות- 19 בדצמבר

מי לא אוהב סוכריות קשות? גם מבוגרים וגם ילדים אוהבים למצוץ סוכריות קשות מדי פעם, מי יותר ומי פחות. יש כל כך הרבה סוגים וטעמים של סוכריות קשות, ותמיד הן פיתרון טוב כשמשעמם בפה.

ה-19 בדצמבר הוא יום  חגן של הסוכריות הקשות.

רוב הסוכריות הקשות עשויות מ-100% סוכר עם חומרי טעם וצבעים נוספים. כדי להכין סוכריות קשות, מרתיחים סירופ סוכר עד לטמפרטורה של 160 מעלות צלזיוס. ברגע שהוא מגיע לטמפרטורה והסוכר הופך לנוזלי, שופכים אותו לתוך תבנית או מגלגלים ומקפלים בצורות ומניחים לסוכריות להתקרר. ברגע שזה מתקרר, הסוכר המוצק הופך לקשה ופריך.

הסוכריות הקשות הראשונות היו סוכריות עם טיפות לימון וסוכריות מנטה ששימשו כתרופה למחלות עיכול.

הסוכריות קשות הפכו לפופולריות במאה השבע עשרה כשמחיר הסוכר ירד. לפני כן, בימי הביניים, סוכריות קשות היו משהו שרק עשירים יכלו להרשות לעצמם.
באמצע שנות ה- 1800, כבר למעלה מ- 400 חברות ייצרו את הפינוק הפופולרי הזה. לסוכריות הקשות כבר היה תפקיד במעשייה עמי ותמי (או הנזל וגרטל במקור) של האחים גרים מאמצע המאה ה-19, בקישוט ביתה של המכשפה הרעה ביער.


אם אתם בדיאטה ורוצים טעם מתוק- יש לכם סוכריות קשות ללא סוכר. אם אתם מרגישים שיש לכם ריח רע בפה- סוכריית מנטה יכולה לעזור.

סוכריות קשות הן ההיפך מסוכריות רכות כמו טופי. אפשר למצוא אותן גם בצורה של סוכריות על מקל, גם עטופות אחת אחת בתפזורת, גם בצורות שונות ומשונות כמו מקל סבא וגם מסודרות בחבילה בלי עטיפה (כמו מנטוס).