יום הדרך שלי (באנגלית: My Way Day) נוצר מההשראה של המשפט "My way or the highway" (הדרך שלי או הכביש המהיר). לא ברור מי קבע את היום הזה ולמה, אבל המטרה של היום הזה היא להזכיר לנו לשקול ללכת בדרך שלנו, לפי הלב, האמונות והערכים שלנו, ופחות לפי הדרך הראשית שמכתיבים לנו אחרים.
כשמישהו אומר "הדרך שלי או הכביש המהיר" (באנגלית), הוא מתכוון שאי אפשר לערער עליו וחייבים לעשות את הדברים בדרך שלו. בעצם באמצעות הביטוי הזה הם אומרים "קח את זה או עזוב את זה". אם כולם יתנהגו כך העולם יהיה מקום יותר קשה ואכזרי לחיות בו, בגלל הכפייה שישליטו החזקים. אבל אפשר להשתמש בביטוי גם בצורה מתחשבת ואסרטיבית, לעמוד על שלך ולעשות את הדברים בדרך שלך בלי לכפות על אחרים ולפגוע בהם, כי בסך הכל אלה החיים שלך ונמאס כבר שכולם מכתיבים איך צריך לחיות ומה צריך לעשות כל הזמן.
השיר שמלווה את היום הזה הוא "עשיתי זאת בדרכי" של פרנק סינטרה. מילות השיר מספרות על אדם שבסוף ימיו הוא סוקר את חייו, את העליות והמורדות, את החרטות והאהבות, אבל הוא עשה את הכל בדרך שלו. האדם נשמע כבעל רצון חזק, נחוש בדעתו, שסמך על עצמו, השיג דברים רבים וחי חיים מלאים בזכות זה שעשה את הדברים בדרך שלו.
איך לחגוג את יום הדרך שלי?
היום הוא היום לעשות הכל בדרך שלכם. לעשות דברים חדשים ונועזים, לישון כמה שאתם רוצים, לאכול מה שאתם רוצים, לראות סדרות וסרטים כמה שאתם רוצים, להתחיל לכתוב רומן, להתמסר לתחביב אהוב, להתלבש איך שאתם רוצים או לצבוע את השיער בצבע שאתם רוצים או בקיצור- לעשות מה שאתם אוהבים בלי להתחשב במה שאחרים אומרים, כמובן, כל עוד הכל חוקי.
ה-17 בפברואר הוא גם יום הרוח האנושית
0 תגובות