הפיצה היא דבר נפלא, על זה קשה להתווכח, וחודש הפיצה הוא חודש נפלא, כי זה אומר שיש לנו חודש שלם ליהנות מהמאכל המדהים הזה, לנסות תוספות ורטבים חדשים ולהזמין ממקומות חדשים.
בכל העולם אוהבים פיצה. אין ארץ מיושבת על ידי אנשים מודרניים שלא אוהבים בה פיצה ומה שמעניין זה שבכל מקום אוהבים תוספות אחרות.
מהן תוספות הפיצה הפופולריות בארצות שונות?
חודש הפיצה נוצר במקור על ידי גארי דורנל באוקטובר 1984, המו"ל של "פיצה היום", מגזין המוקדש כולו לפיצה ועדיין יוצא לאור בכל חודש.
כמה עובדות מעניינות על הפיצה
פיצה נפוליטנה הגיעה מנפולי שבמחוז קמפנה שבאיטליה. את הרוטב הקלאסי שלה מכינים מעגבניות סן מרזנו, זן הצומח ליד הר וזוב וגבינת מוצרלה "די בופלה קאמפנה", גבינת מוצרלה שעשויה מחלב באפלו שגדל במחוז קמפנה.
רוטב העגבניות המסורתי של הפיצה נקרא "מרינרה", על שם הרוטב שהיתה מכינה אשתו של "מארינר" לבעלה כשהיה חוזר ממסעותיו בים אליהם היה יוצא ממפרץ נאפולי. היא היתה מוסיפה לרוטב העגבניות שום, אורגנו ושמן זית טהור.
יום הפיצה הבינלאומי נחגג ב-9 בפברואר בכל העולם.
בכל העולם אוהבים פיצה. אין ארץ מיושבת על ידי אנשים מודרניים שלא אוהבים בה פיצה ומה שמעניין זה שבכל מקום אוהבים תוספות אחרות.
מהן תוספות הפיצה הפופולריות בארצות שונות?
חודש הפיצה נוצר במקור על ידי גארי דורנל באוקטובר 1984, המו"ל של "פיצה היום", מגזין המוקדש כולו לפיצה ועדיין יוצא לאור בכל חודש.
הדעות לגבי מי המציא את הפיצה הן די חלוקות. הבסיס לפיצה הוא כנראה הפיתה השטוחה שהביאו איתם הערבים שכבשו חלקים מדרום איטליה בראשית המאה העשירית. החיילים הרומים שדרגו את הפיתה, הוסיפו לה שמן זית והניחו על הבצק מגוון תוספות מהמטבח האיטלקי, ביניהן גבינות קשות.
רק בשלב מאוחר יותר התווסף לפיצה רוטב העגבניות. העגבניות הגיעו לאירופה בראשית המאה ה- 16 כאשר האירופאים הסתובבו בעולם למטרות מסחר והגיעו בין השאר לפרו שבדרום אמריקה, משם הביאו את העגבניות.
האירופאים בהתחלה לא אכלו את העגבניות כי חשבו שהן רעילות לבני אדם, אבל עד מהרה הם גילו שזה לא נכון, והשימוש בעגבנייה הפך לפופולרי מאד, בעיקר אצל העניים.
העניים מאיזור נאפולי שבאיטליה הם הראשונים שהוסיפו עגבניות לבצק הפיצה. הרעיון נחל הצלחה והתפשט בכל רחבי האיזור.
הפיצה הקלאסית באיטליה היא פיצה מרגריטה ששלושת המרכיבים של התוספות שלה הם גבינה לבנה, ריחן ירוק ורוטב עגבניות אדום. צבעים אלה מסמלים את צבעי הדגל האיטלקי.
רק בשלב מאוחר יותר התווסף לפיצה רוטב העגבניות. העגבניות הגיעו לאירופה בראשית המאה ה- 16 כאשר האירופאים הסתובבו בעולם למטרות מסחר והגיעו בין השאר לפרו שבדרום אמריקה, משם הביאו את העגבניות.
האירופאים בהתחלה לא אכלו את העגבניות כי חשבו שהן רעילות לבני אדם, אבל עד מהרה הם גילו שזה לא נכון, והשימוש בעגבנייה הפך לפופולרי מאד, בעיקר אצל העניים.
העניים מאיזור נאפולי שבאיטליה הם הראשונים שהוסיפו עגבניות לבצק הפיצה. הרעיון נחל הצלחה והתפשט בכל רחבי האיזור.
הפיצה הקלאסית באיטליה היא פיצה מרגריטה ששלושת המרכיבים של התוספות שלה הם גבינה לבנה, ריחן ירוק ורוטב עגבניות אדום. צבעים אלה מסמלים את צבעי הדגל האיטלקי.
 |
פיצה נפוליטנה הגיעה מנפולי שבמחוז קמפנה שבאיטליה. את הרוטב הקלאסי שלה מכינים מעגבניות סן מרזנו, זן הצומח ליד הר וזוב וגבינת מוצרלה "די בופלה קאמפנה", גבינת מוצרלה שעשויה מחלב באפלו שגדל במחוז קמפנה.
רוטב העגבניות המסורתי של הפיצה נקרא "מרינרה", על שם הרוטב שהיתה מכינה אשתו של "מארינר" לבעלה כשהיה חוזר ממסעותיו בים אליהם היה יוצא ממפרץ נאפולי. היא היתה מוסיפה לרוטב העגבניות שום, אורגנו ושמן זית טהור.
יום הפיצה הבינלאומי נחגג ב-9 בפברואר בכל העולם.
 |
| פיצה כקינוח, עם תותים ושוקולד |
0 תגובות