יום הכלבת העולמי- 28 בספטמבר

יום הכלבת העולמי הוא קמפיין בינלאומי שמטרתו להעלות את המודעות להשפעה של מחלת הכלבתעל בני אדם ובעלי חיים, לספק מידע וייעוץ על איך למנוע את המחלה, ואיך אנשים וארגונים יכולים לעזור לחסל את המקורות הגלובליים העיקריים לפרוץ המחלה. 

יוזם יום הכלבת הוא הברית העולמית לבקרה על כלבת, ארגון ללא כוונת רווח שהמטה שלו נמצא בארצות הברית ובבריטניה.
יום הכלבת העולמי מתקיים בכל שנה ב -28 בספטמבר, יום השנה למותו של לואי פסטר, האיש שפיתח את חיסון הכלבת היעיל הראשון.

כמה עובדות על הכלבת:

הכלבת נקראת גם הידרופוביה על שם אחד מהסימפטומים שלה- פחד קיצוני ממים. ההידרופוביה מופיעה אצל בני אדם שנדבקו בכלבת, ולא אצל בעלי חיים.

מחלת הכלבת נחשבת למחלה הקטלנית ביותר בעולם, מכיוון שרוב הנדבקים בה אינם שורדים.

מחלת הכלבת מדבקת לא רק כלבים ובעלי חיים ממשפחת הכלביים, אלא גם יונקים אחרים, ביניהם האדם.

הגורם למחלת הכלבת הוא נגיף שמועבר לרוב בנשיכה על ידי בעל חיים נגוע. הנגיף עובר דרך הרוק והוא יכול לעבור גם בליקוק.

הכלבת היא מחלה נגיפית קטלנית התוקפת את מערכת העצבים של היונקים.

נגיף הכלבת עובר בגוף דרך סיבי עצבים עד המוח. כל עוד הנגיף אינו מגיע למוח, בעל החיים שהוא נמצא אצלו נקרא נשא.

בעלי החיים שאצלם עלול להימצא נגיף הכלבת הם בעיקר תנים, זאבים, שועלים, חולדות, דביבונים ועטלפים וכל יצור חי בעל דם חם.


בעלי חיים נגועים עלולים לשמש כווקטורים המעבירים את הנגיף, ולהדביק גם בני אדם הבאים עימם במגע.

הזמן שעובר מההידבקות במחלה ועד התפרצותה נע בין מספר שבועות לשנה, ועל כך משפיעים גורמים רבים כמו: גודל הנשיכה, מספר הנשיכות, קרבה לעמוד השדרה וקרבה לראש.

התסמינים של מחלת הכלבת: בין הסימנים הראשונים מופיע שינוי התנהגותי. למשל, כלב ידידותי יהפוך לתוקפני. ככל שהמחלה מתקדמת, הנגיף עובר דרך עצבי הפנים ומגיע לבלוטות הרוק. בשלב זה החולה מתחיל להיות מדבק דרך הרוק. לאחר מכן הנגיף יורד אל שרירי הבליעה, ואז ישנה פגיעה ביכולת הבליעה, וריור מוגבר. סימפטום נוסף הוא פוטופוביה, רגישות יתר לאור ופחד (בעת) או סלידה מאור השמש וממקומות מוארים היטב. השלב הבא הוא התפתחות בכל הגוף, עד שיתוק שרירי הנשימה ומוות.

אחרי שהופיעו הסימנים הראשונים, הסיכוי להחלים ממחלת הכלבת אפסיים. במידה וקיים חשש שאדם נדבק בכלבת, יש לחסן אותו מייד כדי להציל אותו.

ידוע רק על שישה אנשים ששרדו את מחלת הכלבת אחרי שהתפרצה. חמישה מתוכם קיבלו חיסון נגד כלבת לפני שהמחלה התפרצה ולמרות זאת הסימפטומים הופיעו אצלם. רק נערה אחת שרדה את הכלבת ללא כל חיסון. ב- 2004, הנערה ג'ינה גיזה בת ה-16 מוויסקונסין שבארה"ב, ננשכה באצבעה על ידי חולדה. היא לא פנתה לקבל טיפול ואחרי 37 ימים התפרצו אצלה תסמיני המחלה. בתור טיפול היא הוכנסה לתרדמת  וניתן לה קוקטייל של תרופות אנטיוויראליות עד שהמערכת החיסונית שלה החלה לפתח נוגדנים בעצמה שילחמו בנגיף. היא שרדה את המחלה אך היכולת המוטורית שלה נפגעה בצורה קשה.אחרי שעברה טיפולים שיקומיים הצליחה ללכת ולנהוג.

בישראל חובה לחסן כלב בחיסון נגד כלבת החל מגיל 3 חודשים. החיסון תקף לשלוש שנים על פי התוויית היצרן, אולם החוק מחייב לחסן בכל שנה. 

אדם שננשך, נשרט או נפצע בכל דרך אחרת על ידי יונק, חייב להגיע ללשכת הבריאות המחוזית, שם יחליטו אם יש צורך במתן טיפול מניעתי כנגד הכלבת. אם הנשיכה נעשתה קרוב לראש, קיימת סכנה רבה יותר שהמחלה תתפרץ מהר (בגלל הקירבה למוח) מאשר אם הנשיכה בוצעה במקום מרוחק מן הראש כמו בכף הרגל.

בכל שנה מתים ברחבי העולם בין 40,000 ל-70,000 איש מכלבת. כ-6 מיליון איש ברחבי העולם מקבלים בכל שנה חיסון מחשש שנדבקו.