יום הקנאביס- 20 באפריל

ה-20 באפריל הוא יום הקנאביס בארה"ב, יום חג למעשני הקנאביס בארה"ב שהפך להיות חג גם ברחבי העולם. 

התאריך נבחר בגלל שה-20 באפריל נכתב כ: 4/20 ולמספר 420 יש סמליות עזה בתרבות הקנאביס.

למה נבחר המספר 420?

סטיבן האגר, עורך מגזין High Times, גילה לאחר תחקיר מעמיק שהביטוי "420" נולד ב-1971 על-ידי חבורת סטודנטים מאוניברסיטת סאן-רפאל בקליפורניה, שקראה לעצמם בשם "ה-וולדוס" (The Waldos). החבורה היתה נפגשת בכל יום לאחר שכולם סיימו את הלימודים באותה שעה (4:20) ליד הפסל של לואי פסטר ומעשנת מריחואנה. עם הזמן הפך הביטוי “420” (Four Twentie) לשם קוד עבורם לקנאביס.

עם הזמן המספר התחבב גם על שאר חבריהם ומכריהם של הוולדוס, ביניהם חברי להקת Grateful Dead שהפיצו אותו בקרב מעריציהם. מכאן המספר התפשט בקרב כלל צרכני הקנאביס בארה"ב והמשפטים "הגיע הזמן להפסקת 4:20" או "זה תמיד 4:20" הפכו להיות משפטים שימושיים ושכיחים.

עד היום המספר 420 משמש כמילת קוד למריחואנה ורבים אינם יודעים את הסיבה. התפתחו ספקולציות שונות לגבי הסיבה אך הן אינן נכונות:

יש האומרים ש-420 הוא סעיף קוד העונשין לשימוש במריחואנה בקליפורניה. זה לא נכון. סעיף 420 לחוק העונשין בקליפורניה מתייחס לחסימת כניסה לאדמות ציבוריות. 

עם זאת, ב -1 בינואר 2004 חתם מושל קליפורניה על חוק הסנאט של המדינה שמספרו 420, המסדיר שימוש במריחואנה למטרות רפואיות. הצעת חוק זו באה שנים לאחר שהמספר '420' נקשר עם מריחואנה ואכן המספר נבחר כנראה בגלל הקשר הקיים לתרבות הפופ. 

יש האומרים שמספר התרכובות הכימיות במריחואנה הוא 420. זה גם לא נכון. מספר התרכובות הכימיות במריחואנה הוא 315, לדברי אנשים במגזין "היי טיימס".

יש עוד ועוד השערות לא נכונות כמו למשל שה-20 באפריל הוא הזמן הטוב ביותר לשתילת מריחואנה (לא נכון, אין זמן מיוחד שטוב לכך), או שתאריך הלידה של ג'ים מוריסון וג'ניס ג'ופלין הוא ה-20 באפריל (לא נכון, ג'ים מוריסון נולד ב-8 בדצמבר וג'ניס ג'ופלין נולדה ב-4 באוקטובר) ... 

איך חוגגים את יום הקנאביס?

בארה"ב מתקיימות בתאריך 20 באפריל תהלוכות, הפגנות, הופעות ומסיבות שקוראות לשינוי מדיניות חוקי הסמים וההפללה. רגע השיא של היום מגיע בדיוק בשעה 16:20. הקהל באירועים מצויד בג'וינטים מוכנים ועשר שניות לפני, בשעה 16:19 ו-50 שניות, כולם סופרים לאחור (כמו במסיבות סילבסטר) מ-10 ועד 1 ומציתים ביחד את הג'וינטים כשהשעון מראה שהשעה 16:20. אין צורך לתאר את העשן שנוצר מעל החוגגים ואת הריח העז.

המשטרה מתייחסת ברוב המקומות בעולם בסבלנות לחוגגים ומבצעת מעצרים רק לעתים נדירות.

ה-20 באפריל הוא גם יום השפה הסינית 

יום השום הבינלאומי - 19 באפריל

יום השום נחגג בכל שנה ב-19 באפריל, לכבוד הפקעת הנפלאה שלו. אפשר להיות מעריצים נלהבים של השום, ומצד שני אפשר גם לא לסבול אותו ולהגיד שהוא מסריח. השום משמש כצמח תבלין והחלק שמשתמשים בו הוא השיניים שבפקעת שלו שניתנות למאכל (נאות או מבושלות). לשום יש גם סגולות רפואיות רבות וגם מייחסים לו סגולות רוחניות כמו הגנה מפני רוחות רעות ומזל רע.

מקור השום הוא לפני יותר מ-5,000 שנים במצרים העתיקה ואצל תושבי עמק האינדוס. לאחר מכן גילו אותו גם בסין והודו העתיקות ואחר כך באירופה. רק בסוף המאה ה -19 השום הוכר על ידי שפים קולינריים. לפני כן היו משתמשים בו במינונים קטנים ברטבים מכיוון שהוא נחשב למאכל של איכרים עניים, כי טכנית הוא רק שורש שהוצא מן האדמה.

יש מעל 300 סוגים שונים של שום והשום שאנחנו מכירים ואוכלים הוא שום הגינה.

הערכים התזונתיים של השום

השום עשיר בתרכובת אליצין שנותנת לו את הריח והחריפות שלו. לאליצין מייחסים יכולת ריפוי נגד מחלות רבות ביניהן טרשת עורקים, זיהומים חיידקיים, וגם יכולת המסת שומנים וכחומר נוגד חימצון. חוץ מאליצין יש בשום גם מינרלים חיוניים לגוף כמו גופרית, זרחן ופלואור וגם ויטמינים כמו קרוטן (פרו ויטמין A), ויטמין B1 וויטמין B3 ועוד.

כל העושר הזה הופך את השום לתרופה מן הטבע. הוא טוב נגד הצטננות וזיהומים וגם מפחית את לחץ הדם והכולסטרול. אפילו המדע המודרני מייחס לשום תכונות אנטיביוטיות.

למרות כל היתרונות האלה, צריך להיזהר באכילה מופרזת של השום. יש אנשים שאלרגיים לשום. צריכת תוספי שום עלולה להגביר את הסיכון לדימום והם גם עלולים לפגוע באפקטיביות של תרופות מסוימות וליצור אינטראקציות עם תרופות אחרות.

השום בתרבות

בהרבה תרבויות מאמינים שהשום מגן מפני עין הרע. בגלל הריח העז של השום כנראה, ייחסו לו כוחות עצומים: באירופה של ימי הביניים והרנסנס האמינו שהוא מרחיק ערפדים, מכשפות, אנשי זאב, שדים וכל הרעות החולות שאפשר היה להיתקל בהם. עד היום יש אנשים שתולים פקעות של שום על הדלת כדי לגרש את המזל הרע ולהביא מזל טוב.

ישנה אגדת פולקלור שמספרת שהשום צמח מטביעת רגלו השמאלית של השטן כשעזב את גן עדן. ביוון היו המיילדות מרחיקות מהתינוקות הנולדים רוחות רעות בעזרת הנחת שום בעריסות שלהם והחיילים הרומאים היו אוכלים שום כדי להתמלא באומץ.

בחלומות השום מסמל מזל טוב ואם בחלום אוכלים את השום, יכול להיות שזה מעיד על סודות נסתרים.

יש מקומות שבהם במהלך כל השנה מתקיימים פסטיבלים שמוקדשים לשום כמו בקנדה, טורקיה, אוסטרליה, איטליה, בריטניה, ארצות הברית ועוד.

בירת השום של העולם

העיירה גילרוי שבקליפורניה נחשבת לבירת השום בעולם. אם אתם אוהבים מאד שום ורוצים לטעום כל מה שאפשר להכין איתו, לשם אתם צריכים להגיע. פסטיבל השום של העיירה אירח למעלה משלושה מיליון מבקרים בשלושים השנים שהוא מתקיים. הפסטיבל מציע משחקים, מלאכת יד, תחרויות ופעילויות שונות אחרות, הכול סביב נושא השום. הם אפילו מגישים שם גלידת שום! גם מחוץ לעונה, יש הרבה מה לעשות, כולל קניות של מתנות הקשורות לשום. 

איך לחגוג את יום השום?

יש אנשים שבכל יום מוסיפים שום לכל דבר שהם מבשלים. יש אנשים שאוהבים לאכול את השום חי וטרי. אם אתם רוצים להצטרף לחגיגות יום השום, אל תשכחו להוסיף אותו לרוטב או התבשיל שאתם מכינים, לסלטים (מומלץ לקצוץ אותו), לסנדוויצ'ים ועוד. קחו בחשבון שאחרי שתאכלו שום אנשים קצת יתרחקו ממכם בגלל הריח מהפה...

אם אתם מצוננים או סובלים מדלקת, הוסיפו לתפריט שלכם שום טרי, זה אמור לעזור.

 צלמו את המאכלים שאתם מכינים והעלו לרשתות החברתיות עם ההאשטג #NationalGarlicDay.

ה-19 באפריל הוא גם יום תליית הכביסה

יום תליית הכביסה - 19 באפריל

יום תליית הכביסה הוא יום שנועד לעודד אנשים לתלות את הכביסה שלהם בחוץ, על חבל, במקום לייבש אותה במייבש.

את היום הזה יזמה קבוצה מניו המפשייר שבארה"ב, בשם "פרויקט הכביסה" (קישור) והמטרה שלה היא להסביר לאנשים כמה אפשר לחסוך באנרגיה כאשר מייבשים את הבגדים על חבל כביסה ולא משתמשים במייבש.

על פי אתר האינטרנט של הפרויקט, אם לא משתמשים במייבש, חוסכים 6-10 אחוזים מצריכת האנרגיה לכל בית מגורים.

היתרון שבייבוש הכביסה באוויר הצח הוא לא רק בחיסכון של הכסף, יש לו גם יתרון בריאותי. בגדים שהתייבשו באוויר הצח הם מאווררים יותר ומכילים פחות חיידקים מאשר בגדים שיובשו במייבש.
את יום תליית הכביסה יזמה הקבוצה באופן רשמי בשנת 1995.

ה-19 באפריל הוא גם יום השום

יום המורשת הבינלאומי- 18 באפריל

המורשת העולמית היא העושר שחולקת האנושות. היא כוללת את האנדרטאות והאתרים שנגישים לציבור ומספרים על ההיסטוריה והתרבות של המקום. הגנה ושימור נכסים יקרי ערך אלה דורשים את המאמצים הקולקטיביים של הקהילה הבינלאומית. יום המורשת העולמית, שנקרא גם יום האנדרטאות והאתרים, נועד להעלות את מודעות הציבור למגוון המורשת התרבותית ולמאמצים הנדרשים להגנתה ושימורה, וכן להפנות תשומת לב לפגיעותה ולהגביר את המאמצים למניעת הריסתם ולשימור הקיים. 

יום המורשת העולמית מעודד אותנו גם לחגוג את כל תרבויות העולם, ולהעלות את  המודעות לאנדרטאות ואתרים תרבותיים חשובים.

ב- 18 באפריל 1982 לרגל יום עיון שאורגן על ידי ICOMOS (הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים) בתוניסיה, הוצע לקיים את "היום הבינלאומי לאנדרטאות ואתרים" שיחגג בו זמנית ברחבי העולם. פרויקט זה אושר על ידי הוועד הפועל שהגיש הצעות מעשיות לוועדות הלאומיות כיצד לארגן את היום הזה.

הרעיון אושר גם על ידי הוועידה הכללית של אונסק"ו שקיבלה החלטה במושב ה -22 שלה בנובמבר 1983 והמליצה למדינות החברות לבחון את האפשרות להכריז על ה- 18 באפריל בכל שנה כ"יום המונומנטים והאתרים". זה נקרא באופן מסורתי יום המורשת העולמית.

יש המון אתרי מורשת ואנדרטאות מדהימים ברחבי העולם. בין אתרי המורשת שאפשר ללמוד עליהם על תרבויות עתיקות ברחבי העולם יש את מאצ'ו פיצ'ו, העיר האבודה של בני האינקה שנמצאת בשטח שופע והררי מעל עמק אורובמבה בפרו. יש את הפירמידות של גיזה המדהימות במצרים, מקדש אבו סימבל בגבול מצרים-סודאן מתקופת מצרים העתיקה, החומה הגדולה בסין, שרידי העיר העתיקה באגאן במיאנמר, אנגקור וואט, המקדש המרכזי בעיר המקדשים העתיקה אנגקור שבקמבודיה ועוד. יש גם המון אנדרטאות מסביב לעולם שהן פסלים או מבנים שמטרתם להנציח אנשים חשובים, מאורעות היסטוריים וכד'. 

ICOMOS, המועצה הבינלאומית לאנדרטאות ואתרים הציעה לחגוג את יום מורשת העולם בביקורים באנדרטאות ואתרים ועבודות שיקום בחינם, פירסום מאמרים בעיתונים ומגזינים, וכתבות בטלוויזיה וברדיו, תליית כרזות בכיכרות העיר או בצירי תנועה עיקריים שמקדישות תשומת לב ליום שימור המורשת התרבותית, הזמנת מומחים ואישים מקומיים וזרים לכנסים וראיונות, ארגון דיונים במרכזי תרבות, בבתי עירייה ובמרחבים ציבוריים אחרים, תערוכות (תמונות, ציורים וכו'), פרסום ספרים, גלויות, בולים, כרזות, הענקת פרסים לארגונים או לאנשים שתרמו תרומה יוצאת מן הכלל לשימור וקידום המורשת התרבותית או הניבו פרסום מצוין בנושא, חניכת אנדרטאות ששוחזרו לאחרונה, פעילויות מיוחדות להעלאת מודעות בקרב ילדי בית הספר ובני הנוער, קידום הזדמנויות "תאום" בין ארגונים, הגדרת אזורים לשיתוף פעולה; חילופי דוברים; ארגון פגישות וסמינרים, או עריכת פרסומים משותפים.

ה-18 באפריל הוא גם יום העיתונאים