סיגד- כ"ט בחשוון

חג הסיגד (סגידה) נחגג על ידי יהודים בני העדה האתיופית בתאריך כ"ט בחשוון, 50 ימים אחרי יום הכיפורים.
חג הסיגד מתחיל בצום ותפילות לבניית בית המקדש והזכות לעלות לישראל, וממשיך בסעודה גדולה בצהרים.
מקור החג הוא מהתנ"ך, מפסוקים א-ג בספר נחמיה, פרק ט':
"ביום עשרים וארבעה לחדש הזה נאספו בני ישראל בצום ובשקים ואדמה עליהם... ויקומו על עמדם ויקראו בספר תורת ה' אלהיהם רבעית היום ורבעית מתודים ומשתחוים לה' אלהיהם".
משמעות החג:
החג הוא תוספת של הפן הציבורי לחשבון הנפש האישי של יום הכיפורים. מקיימים בחג זה התקהלות המונית שבה מכריזים מחדש על הברית, ומתפללים לבואה של הגאולה השלמה.
חג משמש כבנין קומה נוספת על חשבון הנפש הפרטי ביום הכיפורים. ביום זה מוסיפים
על פי הרב שרון שלום, מן הקהילה האתיופית, יש חמש נקודות משמעותיות בחג:
הזכרת מתן תורה וחיזוק הקשר של הציבור עם התורה.
חידוש הברית עם ה' כפי שעשו העולים בימי עזרא.
עידוד הקהילה לשמירה על הזהות היהודית והמצוות, למרות הקושי והבידוד משאר העם.
יום צום, חזרה בתשובה ותחינה לישועה משמים.
יצירת אחדות בקהילה.
סיגד-13

בישראל מקובל לחגוג את הסיגד בטיילת ארמון הנציב בירושלים, המשקיפה אל הר הבית, בנוכחות בני העדה ואנשי ציבור.

ב-2008 התקבל בכנסת חוק הקובע את הסיגד כיום חג רשמי של מדינת ישראל וכיום בחירה.
מוצאו של החג הוא קהילת ביתא ישראל, קהילת יהודי אתיופיה שהיו חוגגים את החג ביציאה למסע, לפעמים בן כמה ימים, שבו היו מתרכזים ביחד בנקודות מרכזיות על הרים גבוהים. הסיבה להתקהלות על הר גבוה היא כדי להדמות את מתן התורה בהר סיני, וכי הר גבוה נחשב למקום טהור יותר.
בבוקר החג היו החוגגים נאספים ליד נהר, טובלים בו ולובשים בגדי חג. הקייסים, כהני העדה האתיופית, היו קוראים את ה'אורית' (תרגום התורה) והקהל היה מלווה אותם בשירה. הם היו עולים ביחד בשירה אל ההר, אל המקום שבו היו מחכים להם הכהנים, מנהיגי העדה, ושם היו מתחילים בסדר תפילות וקריאות.
התפילות היו עוסקות בירושלים, בקיום חוקי התורה ובחידוש הברית בין העם לבין ה'.
בסוף התפילות, הקהל היה כורע ומשתחווה בידיים פרושות מעלה, ומתוודה על החטאים. בסוף הטקס היו תוקעים בחצוצרות וקוראים לחגיגה בשנה הבאה בירושלים.

היום היה מסתיים בחזרה לכפר בשירה ובריקודים ובסעודה חגיגית.
בתמונה: חג הסיגד בטיילת ארמון הנציב בירושלים (קישור לסרטון)
מתי נחגג הסיגד בשנים הקרובות:
2016- 30 בנובמבר
2017- 18 בנובמבר
2018- 7 בנובמבר

יום הנתינה הבינלאומי- Giving Tuesday- יום שלישי שאחרי חג ההודיה

יום הנתינה הבינלאומי, שנקרא באנגלית Giving Tuesday, חל ביום שלישי שאחרי חג ההודיה האמריקאי. יום זה נועד להזכיר לאנשים שהמשמעות של החגים היא יותר מלעשות שופינג, ושאחרי ימי הקניות הגדולים (יום הרווקים הסיני, הבלאק פריידי והסייבר מאנדיי), הגיע הזמן לתת בחזרה. 

יום הנתינה נוצר על ידי שני ארגונים: "92nd Street Y" ו-"the United Nations Foundation" בשנת 2012, חודש לפני חג ההודיה של אותה שנה. הכוונה שלהם היתה להקדיש יום למעשים פילנתרופיים, ולחגוג את הנדיבות שהיא מסורת אמריקאית מבורכת.

הם התחילו את החגיגות במדיה החברתית, ומייד הצטרפו אליהם שותפים רבים, חברות, ארגונים ועמותות כמו ארגון האומות המאוחדות, סיסקו, משאבל, ותיקי מלחמות עיראק ואפגניסטן האמריקאים (IAVA), סוני, אלדו, גרופון , יוניסף, Google, סקייפ, מיקרוסופט ויוניליוור.

ההודעה הראשונה על ייסוד יום הנתינה נעשתה באמצעות האתר Mashable, אתר אינטרנט טכנולוגי. היום הזה סוקר בהרחבה על ידי וושינגטון פוסט, האפינגטון פוסט, ABC News, Deseret News, והבלוג הרשמי של הבית הלבן. כך השיג יום זה פופולריות עצומה תוך זמן קצר.
בשנת 2013 הצטרפו למסורת עוד ארגונים כמו ebay (שנותנת אחוז אחד מכלל ההכנסות שלה ממכירות בשבוע זה למטרות היום), מעצב האופנה קווין קול, שעיצב גם צמידים לקידום יום זה ונתן 100% מההכנסות שלו לארגון Giving Tuesday.

ביום הנתינה הבינלאומי, נוהגים אנשים יחידים, בתי ספר, משפחות, עסקים וארגונים אחרים לתת ולעזור כמה שיותר לאחרים.  
 
כיצד לחגוג את יום הנתינה הבינלאומי?

כמובן שלא חסרות דרכים לתת לקהילה. בישראל מוביל את יום הנתינה הארגון "ישראל תורמת" שסימן ההיכר שלו הוא פרפר כחול. לארגון יש אתר אינטרנט שבו כל אחד להעלות קמפיין לאיסוף תרומות למטרה החברתית החשובה בעיניו. חוץ מזה אפשר לתרום לעמותות, לתרום לצדקה, לאסוף מצרכים לנזקקים, לעזור לאנשים שזקוקים לכך בעבודות שונות ובקיצור- להיות נדיבים וטובים.


יום העליה- ז' בחשוון

בכל שנה, בתאריך העברי ז' בחשוון, מצוין יום העליה לארץ ישראל. על יום זה הוחלט ב- 21 במרץ 2016 בכנסת לאחר שיזמו את הצעת החוק ליסד אותו חברי הכנסת אברהם נגוסי ומיקי זוהר מהליכוד, ורוברט אילטוב מישראל ביתנו.
את יום העלייה מציינים בטקסים, מערכי שיעור ואירועים בבית הנשיא, במוסדות חינוך, ביחידות צה"ל והמשטרה, בישיבות הממשלה, במליאת הכנסת ובוועדת העלייה.

נגוסה ציין כי "מהותה של מדינת ישראל – היא הקשר בין העם היהודי לארצו, והם החתן והכלה בחתונה הזו. שיבתו של העם היהודי לארצו - היא מהות קיומה של ישראל".

העלייה הראשונה לארץ ישראל החלה בשנת 1882, ובה הגיעו לארץ כ-25 אלף יהודים מרוסיה ורומניה, ו-2,500 יהודים מתימן.
הסיבות לעליות ארצה היו בעיקר רדיפות היהודים והאנטישמיות הגואה, ותחושות חזקות של שייכות לארץ ישראל.
בשנת 1925, על רקע עלייתו של היטלר לשלטון בגרמניה, עלו למעלה מ-250 אלף יהודים לארץ מארצות מרכז ומערב אירופה, בעלייה שנקראה העלייה החמישית.
ב-1949 הגיעו מתימן כ-50,000 יהודים במבצע "על כנפי נשרים" שנקרא גם מרבד הקסמים".
בין השנים 1950 ל- 1951 הגיעו כ-125,000 יהודים מעיראק במבצע עזרא ונחמיה.
יהודי מרוקו הגיעו לארץ בין השנים 1954- 1955.
בשנת 1984 עלו כ-8,000 יהודים מאתיופיה במבצע משה. מבצע העלייה הבא של יהודים מאתיופיה היה בשנת 1991, במבצע שנקרא מבצע שלמה, בו עלו עוד כ-14,000 איש.
בשנת 1990 הגיעו לארץ כמיליון איש מברית המועצות, לאחר התמוטטות השלטון הסובייטי שאסר על קיום קשר בין הקהילה היהודית בברה"מ לישראל.

הסיבה לבחירת התאריך ז' במרחשוון היא הסמיכות ליום השבת בו קוראים בתורה את פרשת "לך לך" ועלייתו של אברהם אבינו לארץ.

קישור לעמוד הפייסבוק של יום העלייה

מתי יצוין יום העלייה לארץ בשנים הקרובות?
2016 - 8 בנובמבר
2017- 27 באוקטובר
2018- 16 באוקטובר
2019- 5 בנובמבר
2020- 25 באוקטובר

בתמונה: אישה שעלתה מאתיופיה בשנת 2013 מנשקת את אדמת ארץ ישראל. קישור 



יום הדיכאון הבינלאומי- 5 בנובמבר- משתנה

הלחץ משפיע על כולנו. הלחץ של מקום העבודה, הלחץ אם אין עבודה, הלחץ הכלכלי, הלחץ במשפחה, הכל גורם למערכות הגוף שלנו לייצר חומרים כימיים והורמונים בתגובה שאם לא נשחרר אותם, הם עלולים לגרום לנו לנזקים פיזיים ופסיכולוגים משמעותיים. 
יום הדיכאון הבינלאומי נועד להעלות את המודעות למתח היומיומי ולקדם את המאבק בדיכאון ובחרדות שנועד לסייע ליחידים ולארגונים בשינוי התנהגויות ואורח חיים שעלולים להוביל ללחץ מופרז. 

יום רצח יצחק רבין- 4 בנובמבר

בי"ב בחשוון תשנ"ו, 4 בנובמבר 1995 נרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל במהלך עצרת למען השלום והסכמי אוסלו בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, על ידי מתנגד שלו מהימין, יגאל עמיר.
הרצח אירע בליל י"ב בחשוון התשנ"ו, בשעה 21:42. בסיום העצרת בוצע השיר "שיר לשלום" שבו השתתף גם רבין ואז, כשרבין ז"ל הלך עם מאבטחיו אל המכונית שלו, התנקש בחייו על ידי 3 יריות אקדח, יגאל עמיר, סטודנט מאוניברסיטת בר-אילן. הדף ובו מילות השיר, שנותר בחולצתו של רבין והוכתם בדמו, הפך מאוחר יותר לאחד מסמלי האירוע.
 
רבין, שלא לבש אפוד מגן, נפגע משני כדורים והמאבטח שלו, יורם רובין, נפגש מכדור אחד. רבין הוחש אל מכוניתו והובל למרכז הרפואי תל אביב, שם נפטר מפצעיו כעבור 40 דקות.

 
הרוצח, יגאל עמיר, ביצע את הרצח בגלל תפיסת העולם הימנית קיצונית שלו והאמונה שלו שהסכמי אוסלו הם סכנה קיומית למדינת ישראל. הוא קיווה שהרצח ימנע את מימושם.

יצחק רבין ז"ל היה בן 73 במותו.

ה-4 בנובמבר הוא גם יום השכל הישר וגם יום אחדות רוסיה