יום שני, 21 במרץ 2016

יום הרביולי- 20 במרץ

ה-20 במרץ הוא יום המאכל האיטלקי הידוע והטעים, הרביולי.

רביולי הוא מאכל שעשוי משתי שכבות של בצק פסטה שממולאות בתערובות שונות כמו של בשר, דגים, פירות ים, חלמונים, גבינות, תפוחי אדמה, פטריות, תרד, דלעת, ערמונים, ארטישוק ועוד.

כמה עובדות מעניינות על הרביולי:

המילה רביולי (באיטלקית: Ravioli) מזכירה את המילה riavvolgere באיטלקית (שפירושה "לעטוף"); המילה עשויה להיות גם קשורה למילה האיטלקית rava (לפת).

צורת הרביולי יכולה להיות מלבנית, משולשת, חצי סהר או עגול.
בתמונה: תבניות לרביולי
הרוטב שבדרך כלל מגישים איתו את הרביולי הוא רוטב עגבניות. מילויים עדינים דורשים רטבים עדינים יותר כגון רטבים המבוססים על חמאה ועלי מרווה או פסטו.
בסעודת הווטרנים בארצות הברית, שחל ב-11 בנובמבר, מגישים רביולי כמנה עיקרית.

בתור קינוח לארוחה, אפשר להכין רביולי מבצק שוקולד. (קישור למתכון)

המילויים הפופולריים ביותר לרביולי בישראל הם : בטטה, גבינות, ופטריות.

מאכלים שמזכירים רביולי במטבחים אחרים בעולם: המטבח היהודי האשכנזי- קרעפלאך, סין- וונטון. רוסיה- פילמני (пельме́ни), אוקראינה- וארניקי, פולין- פירוגי, בוכרה- דושפרה.

ה-20 במרץ הוא גם יום האושר וגם יום המקרון

יום שבת, 19 במרץ 2016

יום השינה העולמי- יום שישי שלפני יום השוויון האביבי

יום ההיפוך או יום השוויון האביבי חל בכל שנה ב-21 במרץ. זהו יום שבו שעות אורך שעות היום שווה לאורך שעות הלילה ומתחיל האביב. מכאן שעות האור הולכות ומתארכות ושעות החושך מתקצרות. לכן יום שישי שלפניו הוא יום השינה העולמי, יום מצוין לחטוף בו שנת צהריים ממושכת או להתעורר מאוחר בבוקר אם אפשר או לישון כל היום.

יום השינה העולמי הוא אירוע שנתי, שנועד להיות חגיגה של שינה וקריאה לפעולה בנושאים חשובים הקשורים לשינה, בתחומי הרפואה, החינוך, היבטים חברתיים ונהיגה. היום מאורגן על ידי ארגון יום השינה העולמי (WSD) ומטרתו להפחית את הנטל של בעיות שינה על החברה באמצעות מניעה וניהול טוב יותר של הפרעות שינה.
באתר של הארגון תוכלו למצוא פעילויות מעניינות בנושא יום השינה, להתייעץ עם מומחים לשינה וללמוד על הפרעות שינה.

תאריכי יום השינה העולמיים בשנים הקרובות: 15 במרץ 2019 ו- 14 במרץ 2020.

עוד בנושא:
10 חדרי שינה מדהימים
איך להירדם בקלות
מסיכת שינה



מה אומרת עליך התנוחה שבה אתה ישן?
תמונות מצחיקות של אנשים ישנים













יום שני, 14 במרץ 2016

יום חטיף הצ'יפס- 14 במרץ

יום חטיף הצ'יפס, או התפוצ'יפס, או יותר נכון יום חטיף תפוח האדמה (כי תפוצ'יפס הוא מותג של עלית בעצם ולא שם כללי של מאכל), הוא יום שנחגג ב-14 במרץ לכבוד החטיף המלוח והטעים.

הסיפור שמאחורי המצאת החטיף הוא מצחיק: יום אחד בשנת 1853 הגיע קורנליוס ואנדרבילט, טייקון אמריקאי, למסעדת "מון לייק לודג'" שבסרטוגה ספרינגס, ניו יורק, וביקש תפוחי אדמה. השף של המסעדה, ג'ורג' קראם, הגיש לו תפוחי אדמה פריכים אבל ואנדרבילט התלונן שהם לא מספיק פריכים, יותר מדי עבים ושגם אין להם טעם. השף קראם לקח את תפוחי האדמה בחזרה למטבח, פרס והמליח אותם והגיש שוב לואנדרבילט. אבל הטייקון שוב לא היה מרוצה. וכך שוב ושוב חזרו תפוחי האדמה למטבח ונפרסו והומלחו עד שהיו ממש דקים ומלוחים. ואנדרבילט היה דווקא מרוצה מהתוצאה הסופית ולאחר שעוד לקוחות התלהבו מפרוסות תפוחי האדמה הדקיקות והמלוחות, החליטו להוסיף את המנה לתפריט המסעדה וקראו לה "צ'יפס סרטוגה". מכיוון שקראם היה יליד אפריקה הוא לא יכל לרשום את המצאתו כפטנט על שמו בארצות הברית באותו זמן.
גירסה אחרת אומרת שהחטיף הומצא אחרי שאחותו של קראם פרסה תפוח אדמה דק מדי והפרוסה נפלה לשמן חם. קראם אהב את התוצאה והחליט להפוך אותה למנה במסעדה.
בשנות ה-1920 החלו לשווק את חטיפי תפוח האדמה בחנויות אחרי שהיזם הרמן ליי המציא מכשיר להכנת צ'יפס. בהתחלה שיווקו את החטיף בקופסאות פח, ולאחר שבשנת 1926 המציאה לורה סקודר את השקית האטומה על ידי חיבור שני ניירות שעווה, ולאחר המצאת הצלופן, החלו לשווק את חטיף הצ'יפס בשקיות אטומות והחטיף צבר פופולריות והחל להיות מיוצר בכמויות גדולות.  

איך לחגוג את יום חטיף הצ'יפס?
לקנות שקית של חטיף צ'יפס, לאכול אותו עם רוטב סלסה, רוטב עגבניות, רוטב שום או בלי כלום ולהנות.

ה-14 במרץ הוא גם יום הפאי וגם חג האהבה היפני וגם יום המדע ויום הולדת לאלברט איינשטיין

יום שלישי, 1 במרץ 2016

יום העצמאות של תנועת ה-1 במרץ בקוריאה הדרומית

תנועת ה -1 במרץ (3-1), הייתה אחת מתנועות ההתנגדות הראשונות של הקוריאנים כנגד שלטונה של יפן עליהם בשנים 1910 עד 1919. שמה של התנועה מתייחס לאירוע שהתרחש ב -1 במארס 1919, ומכאן שמה של התנועה, שפירושו "תנועת שלוש-אחת" או "תנועת הראשון במרץ" בקוריאנית.
יום זה הוא חג ציבורי (בקוריאנית נקרא החג: 삼일절). זהו יום חופש לכלל האוכלוסייה, ובתי הספר ורוב העסקים סגורים.
התנועה נקראה לפני כן תנועת סם-איל (Semil Movement) והיא קמה כתגובה לכיבוש הקולוניאלי של האימפריה היפנית.
בנאום שנשא הנשיא האמריקאי וודרו וילסון בוועידת השלום של פריז בינואר 1919, הוא הגדיר "ארבע עשרה נקודות" המתוות את זכות ההגדרה העצמית הלאומית. סטודנטים קוריאנים הלומדים בטוקיו פרסמו בעקבות הנאום הצהרה הדורשת חופש מהשלטון הקולוניאלי. 
אירועי ה-1 במארס 1919:
השעה 14:00 התכנסו 33 פעילים שהקימו את תנועת סמיל במסעדת טאהוואגואן שבסיאול. הם קראו בקול רם את הכרזת העצמאות הקוריאנית שעוצבה על ידי ההיסטוריון צ'ו נאם-סאון:
"אנו מכריזים בזאת על עצמאותה של קוריאה ועל חירות העם הקוריאני. אנו מכריזים על כל אומות העולם כעדות לשוויון האנושי. בזאת אנו מכריזים על צאצאינו כדי שיוכלו להנות לנצח מזכותם הטבועה במדינה.
ככל שהכרזה זו נובעת מהיסטוריה של חמשת אלפים שנים, ככל שהיא נובעת מנאמנותם של עשרים מיליון בני אדם, ככל שהיא מאשרת את כמיהתנו לקידום החירות הנצחית, היא מבטאת את רצוננו לקחת חלק ברפורמה הגלובלית המצוינת במצפון האנושי, זהו רצון השמים החגיגי, הגאות הגדולה של תקופתנו, ופעולה צודקת הנחוצה לדו-קיום של האנושות כולה. לכן, אין כוח בעולם הזה יכול לחסום או לדכא את זה!".
לאחר ההכרזה הם טילפנו לתחנת המשטרה המרכזית כדי להודיע להם על מעשיהם ונעצרו בפומבי.

באותה שעה, 14:00, ובאותו יום, התאספו המונים בפגודה פארק כדי לשמוע את הסטודנט צ'ונג ג'אה-יונג, מקריא את אותה ההצהרה בפומבי. לאחר מכן התכנסו הפעילים לתהלוכה שלווה, שהמשטרה הצבאית היפנית ניסתה לדכא. עוד נציגים מיוחדים שקשורים לתנועה קראו בקול העתקים של הכרזת העצמאות במקומות שונים ברחבי הארץ.

ככל שהתהלוכות המשיכו לגדול, המשטרה היפנית הצבאית לא יכלה לשלוט בהמון. הפקידים היפנים המבוהלים קראו לכוחות צבאיים להרגיע את ההמון, כולל כוחות של חיל הים. ככל שהמחאות הציבוריות המשיכו לגדול, הדיכוי הפך לאלים, וכתוצאה מכך נרצחו באכזריות קוריאנים רבים על ידי המשטר היפני.

כ -2,000,000 קוריאנים השתתפו בהפגנות. כמה אלפים נטבחו על ידי המשטר היפני. עשרות אלפים נפצעו ועוד עשרות אלפי קוריאנים נעצרו על ידי השלטון. חלק מהמפגינים שנעצרו הוצאו להורג בפומבי. 
ב -1920 פרץ קרב צ'אונגנרי במנצ'וריה בין לוחמי עצמאות קוריאניים גולים לבין הצבא היפני. 

ב -24 במאי 1949, הכריזה דרום קוריאה על ה-1 במרס כיום חג לאומי. גנרל צ'ו הונג-הוי הקדיש את התנועה הראשונה של אמנות הלחימה טאקוונדו בקרב החגורות השחורות לתנועת סם-איל (삼일 틀 - Sam-il teul).

דרום קוריאה השתחררה מהשלטון היפני רק בסוף מלחמת העולם השנייה, בשנת 1945, כשארה"ב הביסה את יפן.

ה-1 במרץ הוא גם יום החזיר וגם יום המחמאות