יום חטיף הצ'יפס- 14 במרץ

יום חטיף הצ'יפס, או התפוצ'יפס, או יותר נכון יום חטיף תפוח האדמה (כי תפוצ'יפס הוא מותג של עלית בעצם ולא שם כללי של מאכל), הוא יום שנחגג ב-14 במרץ לכבוד החטיף המלוח והטעים.

הסיפור שמאחורי המצאת החטיף הוא מצחיק: יום אחד בשנת 1853 הגיע קורנליוס ואנדרבילט, טייקון אמריקאי, למסעדת "מון לייק לודג'" שבסרטוגה ספרינגס, ניו יורק, וביקש תפוחי אדמה. השף של המסעדה, ג'ורג' קראם, הגיש לו תפוחי אדמה פריכים אבל ואנדרבילט התלונן שהם לא מספיק פריכים, יותר מדי עבים ושגם אין להם טעם. השף קראם לקח את תפוחי האדמה בחזרה למטבח, פרס והמליח אותם והגיש שוב לואנדרבילט. אבל הטייקון שוב לא היה מרוצה. וכך שוב ושוב חזרו תפוחי האדמה למטבח ונפרסו והומלחו עד שהיו ממש דקים ומלוחים. ואנדרבילט היה דווקא מרוצה מהתוצאה הסופית ולאחר שעוד לקוחות התלהבו מפרוסות תפוחי האדמה הדקיקות והמלוחות, החליטו להוסיף את המנה לתפריט המסעדה וקראו לה "צ'יפס סרטוגה". מכיוון שקראם היה יליד אפריקה הוא לא יכל לרשום את המצאתו כפטנט על שמו בארצות הברית באותו זמן.
גירסה אחרת אומרת שהחטיף הומצא אחרי שאחותו של קראם פרסה תפוח אדמה דק מדי והפרוסה נפלה לשמן חם. קראם אהב את התוצאה והחליט להפוך אותה למנה במסעדה.
בשנות ה-1920 החלו לשווק את חטיפי תפוח האדמה בחנויות אחרי שהיזם הרמן ליי המציא מכשיר להכנת צ'יפס. בהתחלה שיווקו את החטיף בקופסאות פח, ולאחר שבשנת 1926 המציאה לורה סקודר את השקית האטומה על ידי חיבור שני ניירות שעווה, ולאחר המצאת הצלופן, החלו לשווק את חטיף הצ'יפס בשקיות אטומות והחטיף צבר פופולריות והחל להיות מיוצר בכמויות גדולות.  

איך לחגוג את יום חטיף הצ'יפס?
לקנות שקית של חטיף צ'יפס, לאכול אותו עם רוטב סלסה, רוטב עגבניות, רוטב שום או בלי כלום ולהנות.

ה-14 במרץ הוא גם יום הפאי וגם חג האהבה היפני וגם יום המדע ויום הולדת לאלברט איינשטיין

יום העצמאות של תנועת ה-1 במרץ בקוריאה הדרומית

תנועת ה -1 במרץ (3-1), הייתה אחת מתנועות ההתנגדות הראשונות של הקוריאנים כנגד שלטונה של יפן עליהם בשנים 1910 עד 1919. שמה של התנועה מתייחס לאירוע שהתרחש ב -1 במארס 1919, ומכאן שמה של התנועה, שפירושו "תנועת שלוש-אחת" או "תנועת הראשון במרץ" בקוריאנית.
יום זה הוא חג ציבורי (בקוריאנית נקרא החג: 삼일절). זהו יום חופש לכלל האוכלוסייה, ובתי הספר ורוב העסקים סגורים.
התנועה נקראה לפני כן תנועת סם-איל (Semil Movement) והיא קמה כתגובה לכיבוש הקולוניאלי של האימפריה היפנית.
בנאום שנשא הנשיא האמריקאי וודרו וילסון בוועידת השלום של פריז בינואר 1919, הוא הגדיר "ארבע עשרה נקודות" המתוות את זכות ההגדרה העצמית הלאומית. סטודנטים קוריאנים הלומדים בטוקיו פרסמו בעקבות הנאום הצהרה הדורשת חופש מהשלטון הקולוניאלי. 
אירועי ה-1 במארס 1919:
השעה 14:00 התכנסו 33 פעילים שהקימו את תנועת סמיל במסעדת טאהוואגואן שבסיאול. הם קראו בקול רם את הכרזת העצמאות הקוריאנית שעוצבה על ידי ההיסטוריון צ'ו נאם-סאון:
"אנו מכריזים בזאת על עצמאותה של קוריאה ועל חירות העם הקוריאני. אנו מכריזים על כל אומות העולם כעדות לשוויון האנושי. בזאת אנו מכריזים על צאצאינו כדי שיוכלו להנות לנצח מזכותם הטבועה במדינה.
ככל שהכרזה זו נובעת מהיסטוריה של חמשת אלפים שנים, ככל שהיא נובעת מנאמנותם של עשרים מיליון בני אדם, ככל שהיא מאשרת את כמיהתנו לקידום החירות הנצחית, היא מבטאת את רצוננו לקחת חלק ברפורמה הגלובלית המצוינת במצפון האנושי, זהו רצון השמים החגיגי, הגאות הגדולה של תקופתנו, ופעולה צודקת הנחוצה לדו-קיום של האנושות כולה. לכן, אין כוח בעולם הזה יכול לחסום או לדכא את זה!".
לאחר ההכרזה הם טילפנו לתחנת המשטרה המרכזית כדי להודיע להם על מעשיהם ונעצרו בפומבי.

באותה שעה, 14:00, ובאותו יום, התאספו המונים בפגודה פארק כדי לשמוע את הסטודנט צ'ונג ג'אה-יונג, מקריא את אותה ההצהרה בפומבי. לאחר מכן התכנסו הפעילים לתהלוכה שלווה, שהמשטרה הצבאית היפנית ניסתה לדכא. עוד נציגים מיוחדים שקשורים לתנועה קראו בקול העתקים של הכרזת העצמאות במקומות שונים ברחבי הארץ.

ככל שהתהלוכות המשיכו לגדול, המשטרה היפנית הצבאית לא יכלה לשלוט בהמון. הפקידים היפנים המבוהלים קראו לכוחות צבאיים להרגיע את ההמון, כולל כוחות של חיל הים. ככל שהמחאות הציבוריות המשיכו לגדול, הדיכוי הפך לאלים, וכתוצאה מכך נרצחו באכזריות קוריאנים רבים על ידי המשטר היפני.

כ -2,000,000 קוריאנים השתתפו בהפגנות. כמה אלפים נטבחו על ידי המשטר היפני. עשרות אלפים נפצעו ועוד עשרות אלפי קוריאנים נעצרו על ידי השלטון. חלק מהמפגינים שנעצרו הוצאו להורג בפומבי. 
ב -1920 פרץ קרב צ'אונגנרי במנצ'וריה בין לוחמי עצמאות קוריאניים גולים לבין הצבא היפני. 

ב -24 במאי 1949, הכריזה דרום קוריאה על ה-1 במרס כיום חג לאומי. גנרל צ'ו הונג-הוי הקדיש את התנועה הראשונה של אמנות הלחימה טאקוונדו בקרב החגורות השחורות לתנועת סם-איל (삼일 틀 - Sam-il teul).

דרום קוריאה השתחררה מהשלטון היפני רק בסוף מלחמת העולם השנייה, בשנת 1945, כשארה"ב הביסה את יפן.

ה-1 במרץ הוא גם יום החזיר וגם יום המחמאות